סקיצות מחיים דיספונקציונליים

קמתי במצברוח איום, והחלטתי להשיב מלחמה
התלבשתי... אחד הצרופים היפים שהיו אצלי בארון
והשיער שלי עמד נהדר
הסתכלתי בראי בסיפוק וחשבתי
אז מי יותר יפה? מי יותר סקסית? אני או הסוסה שלך?
איזו סתומה הייתי, ברור שאני, תמיד הייתי, תמיד אהיה.
התשובה הייתה מוחצת, רק קיוויתי שתראה אותה
ועבדתי כול היום בסניף השני ועברתי בערב בדרך חזרה בסניף הראשי
לבדוק את תיבת הדואר שלי ועוד סידורים טיפשיים
והראשון שבא מולי במסדרון היית אתה.
העיניים שלך היו יפות ועייפות
הלוואי שהייתי רואה את הפעם הראשונה כשהבחנת בי
כי הרמתי את הראש שניה אחרכך ופספסתי את הרגע שייחלתי לו.
פטפטנו קצת
התבדחנו על שהחלפנו אימיילים עד חצות אתמול כשששכתבנו זה את זה
אמרתי לך בהתגרות "וורקוהוליק"
אתה אמרת שאני יותר גרועה וששקיבלת את ה אימייל האחרון שלי ובו רק : )
היום בבוקר. אמרתי לך שאני צוחקת, ומאוד מעריכה כמה עבדת על זה מהר.
אבל אתה היית צריך להשאר ואני ללכת.
חזרתי הביתה והסתכלתי בראי שוב ושוב
לא רציתי להוריד בגדים, להתקלח.
וזה לא קורה לי כול יום, שפתאום כול כך אהבתי את דמותי.