סקיצות מחיים דיספונקציונליים

אמרתי לה: "יש בי משהו שאוהב כאב, מזוכיסטי. גיליתי זאת רק לאחרונה.
אולי זה מה שאנחנו מחפשות".
"אני לא חושבת, היא אמרה, יש משהו עמוק יותר, אבל ספרי לי על הכאב"
"כאילו רק מישהו חזק, שיקח אותי ויעשה בי כרצונו,
את יודעת לא ממש כרצונו, כול מה שהוא יודע שאני מרשה לו לעשות לי,
שיעשה את זה, שיוציא את זה ממני"
"יוציא את זה ממך?"
חמישים דקות עברו להן, ולא היה לי זמן להבין את מה שיוציא ממני.
בבית חשבתי- שיוציא ממני את החיה. החיה שהייתה פעם חיית בר,
שכלואה בפנים, וכשיוציא אותה החוצה בכאב והשפלה, לא כי הוא רע,
רק כי הוא חזק, ואוהב אותי, ואני לא יכולתי לבד
ובטחתי בו בסודותיי האפלים, הכואבים המבישים
ובחרתי רק בו לבקש את עזרתו,
שיעזור לי לטפל בזה, להוציא את זה דרך יסוריי,
אז אולי יגמרו הכאב וההשפלה אחת ולתמיד.