סקיצות מחיים דיספונקציונליים

אמרתי לה תמיד- עמלק,
רק חצי ערבי, אבל נראה ערבי שלם, קטן, רזה, לא הכי צעיר, לא הכי יפה.
תסתכלי עליו לא תגידי משהו מיוחד
ראיתי מלא כמוהו בארץ ועוד יותר יפים ממנו,
באמת שלא נסעתי 7000 מייל בשביל להדלק דווקא עליו
אבל את צריכה לראות אותו בפעולה אמרתי לה.
איך שהוא מזיין את המוח... לא מזיין, עושה אהבה עם המוח שלי, באיטיות בשרמנטיות
את רואה איך הוא משהה את המשחק על הקו הדק בין מקצועיות וארוטיקה
מסתכל עלייך בעיניים הגדולות הכהות שלו ולא מוריד אותן, ורוצה לדעת הכול עליך בעיניים.
כמה שתספרי לו, יהיה יותר סקרן. סיפורי השואה של סבתא שלך, טראומות הילדות שלך,
מה זה כול כך מעניין אותו? אני לא אחת המטופלות שלו. ובכול זאת...
את רואה אותו בונה מפה רגשית שלך רק מהעיניים שלו. והוא שואל את השאלות הנכונות. ואין לו אלוהים, הוא לא מפסיק להתגרות בך.
ואפילו לפני שהוא בא ללמד אותך דברים מקצועיים הוא יכול לשאול משהו כמו
"את רוצה לעשות את זה בדרך הקצרה או הארוכה?"
או להציע לך "לגלוש עם הכסא שלך" לכיוונו (כדי לראות יותר טוב את הנייר עליו הוא כותב)
ואת חושבת, למה הוא בוחר דווקא את הניסוחים האלה לעזזל
ואת רוצה רק לגמור.
והייתה לי תוכנית רדיקלית, אם אני כבר בביקור כאן
למצוא אחד שנראה בדיוק כמוהו - יש כאן מבחר כול כך גדול, זה לא יהיה קשה.
ופשוט כדי להוציא את זה מהמערכת שלי, לעשות לו את כול מה שדמיינתי לעשות לעמלק שלי.
עמלק לא שלי : (
(עמלק של חברה שלו הסוסה.)
אבל אני יודעת בליבי, שגם אין לי אומץ, וגם זה לא יהיה אותו הדבר.