בעבר הלא רחוק, בעודי "ילד" בן 25 ניהלתי רשת.
רשת קטנה, לא הכי מוכרת, אבל ניהלתי רשת, ממש משנה למנכ"ל והכל.
כשניהלתי עובדים דאגתי לכל עובדת ועובד כאילו הם ילדי, נלחמתי למענם ונתתי גיבוי בעת הצורך, בין אם זה מול הנהלת הרשת או מול לקוח, נתתי בראש כשעובד סרח מדרכו, פרגנתי ושימרתי עובדים טובים, בקיצור הנעתי אותם לרצות אותי, הם הבינו שאני טוב פי 10 למי שטוב איתי ושאני רע פי 100 למי שרע איתי.
למה אני מספר את זה?
כי לא צריך הגדרות מפוצצות כמו שולט, מאסטר או אדון כדי להגיד שאתה אדם דומיננטי בעל נוכחות, הטבע האנושי של האדם נוטה להתקשה לקבל החלטות או לנוע לבד לפעולה, ברובנו הוטבעה נטייה לקבל הוראות ואישורים חיצוניים.
לא כל בני האדם כאלה.
ישנם מנהיגים, מנהיגים סוחפים וכריזמטיים שלא הולכים לפי השיטה הישנה, מנהיגים שיגרמו לך לרצות להוריד עבורם את הירח, וישנם גם מנהיגים טובים ואמיתיים שמורידים להם את שאר הכוכבים, מהשמיים:)
רוצה להיות זונה של פולי?