אני משתוקקת לסשן מישהו.
לא סשן של היי וביי.
לדעת מי נמצא תחת רגליי,
לדעת שהוא לא אוהב כאב אבל אוהב שאני אוהבת.
להבין שהוא לא יודע את מקומו ולחנך אותו.
לעשות אותו מושלם עבורי.
אני משתוקקת לסשן מישהו.
לא סשן של היי וביי.
לדעת מי נמצא תחת רגליי,
לדעת שהוא לא אוהב כאב אבל אוהב שאני אוהבת.
להבין שהוא לא יודע את מקומו ולחנך אותו.
לעשות אותו מושלם עבורי.
"אמא אני צמה"- תשתה חול לפני שאתן לך מים
"אמא אני רעב"- תלקק את השפיך שלך מהשולחן
"אמא אני רוצה לשחק"-אפתח לך את הכלובון
"אמא אני עייף"- אסדר לך את הכלוב
"אמא אני רוצה לעזור לך להגיע לאורגזמה "
- גדלתי ילד טוב.
חזרה למקום מימנו התחלתי.
מוצאת את המקום שלי סופית
עוברת דירה.
בין הדברים אני מוצאת את ערכת הBDAM" הראשונה שלי.
זה רגע מצחיק, לראות כמה עדינים האזיקים
כמה עבה השוט
את מצבטי הפטמות עם הפעמונים
קולר שקניתי שמספיק משיכה קטנה והוא כבר נקרע.
כמה למדתי מאז.
אני צריכה עבד
כלב.
אני צריכה בובה
למשחק.
אני צריכה דמעות
חזק.
אני צריכה הצלפות, רוצה לראות
דם .
אני צריכה ילד, שאוהב לשחק, שאוהב לאהוב.
אני צריכה אפס אמיתי
שיודע את מקומו
מולי.
אני צריכה כלבלב שישתה אותי
עד הטיפה האחרונה.
בכלל יש כאן עבדים
ראויים?
הוא שולח לי הודעה
"ראיתי את שאת מטפלת ואשמח לקבוע"
דברנו ליפני יותר משנתיים
החלטתי לשחק.
שלחתי לו:
לצאת לקפה יכול להיות הרבה יותר מכבד.
אני אוהבת קר על סויה בלי מי סוכר
אני אוהבת ביס מפאי תפוחים
תהיה מנומס, תבוא עם ריח טוב , תזיז בשבילי את הכסא, תתרוצץ.
אל תבוא ביידים ריקות.
תהיה מיוחד, תראה לי שאתה רוצה
שאתה באמת רוצה
שבאמת מגיע לך.
ואני אתן לך את הזמן שלי
את היחס שלי
אני אתן לך טעימה מהיכולות שלי.
אותי זה הצחיק)))
"אני רוצה אותך מלכה"
אבל לא מוכן לבוא כשאת קוראת לו
"אני אקנה בשבילך מלכה"
אבל לא מוכן לשלם כשזה יקר
"אני אשרת אותך מלכה"
אבל לא מוכן לנקות לי את הסוליה של הנעל
"אני אשים חגורת צניעות בשבילך"
אבל, כואב לו....
" אני ואני ואני ואני"
אבל אתה לא.
אני עובדת עכשיו, חרמנית.
מרגישה את החושים שלי מתחדדים
הכל ניהיה חזק יותר.
אני מתהלכת לי במרחב ומהזווית אני רואה אותו, פאפי קטן , ילד מבולבל ומתוק עם פנים של פושע.
יושב לו בין כל העברייני צעצוע מסביבו
הוא "האלפא" שלהם.
אין דבר שיותר מרטיב אותי מלשרמט ולאנוס גבר קטן שחושב שהוא יותר מימה שהוא באמת.
אני נגשת,
נותנת מבט
מציגה את עצמי
"אני צריכה עזרה, אתה? איך קוראים לך?"
"דניאל גברתי"
הילד מחונך, כל מה שהייתי צריכה זה לבקש עזרה הם אוהבים את זה, אישה שצריכה אותם
גברים שיודעים את מקומם מוכנים לעשות *הכל* כדי לרצות אותך.
לקחתי אותו לשירותים
ונשכתי אותו באוזן.
"נעים?"
הוא היה מופתע אבל חייך
"תודה"
יותר מחונך משחשבתי
"אפשר עוד?"
הכלבלב הקטן רעב
"תכנס לתא"
הוא היה מהוסס, ראיתי בעיניים שלו שהוא לא יודע לאן הוא הולך, הילד הקטן צריך ללכת יד ביד .
אני מסתכלת אליו
גבר קטן, זיפיים, בגובה שלי, צלקת מעגיל שהיה לו
שרירי אבל לא יותר מידיי
ועיניים שעברו המון.
"רוצה לחזור לחברים?"
יצא לי האמא
"אני רוצה אותך, בבקשה, רגע מה השם שלך?"
טיפש קטן.
ילדון טיפשון.
"בוא"
אני מכניסה אותו לתוך התא מתנשקים הוא עדין, המגע שלו איטי יחסית ילד בגילו.
מושיבה אותו
מפשיטה אותו
מנשק אותו
פתאום המבט המסוכן נעלם
הוא מביט בי בעיניי עגל
מתרגש, הזין שלו מתרגש בשבילי
ישבתי עליו
והתחלתי לחנוק אותו בעדינות
לרוק לו בפה.
"פאק קונדומים, לך תביא לי מהתיק בחוץ"
הוא אפילו לא היסס והוציא אחד מהארנק.
"ילד טוב "
אני יושבת עליו שוב, העקבים שלי מנקבים לו את הרגלים הפוסי שלי רטוב
אני חונקת אותו חזק יותר
ורק ניהית רטובה יותר
"רגע רגע"
הוא שם את הידיים שלו על שלי הוא מנסה להזיז אותי מהצוואר שלו.
"ששש ילד שלי, תפתח את הפה"
הוא עושה בידוק מה שאני אומרת לו הוא צריך להודות שהוא נכנס לממלכה שלי.
"אני לא נושם בבקשה"
"כמו שצריך "
אני לוחשת לו באוזן וממשיכה לזיין אותו חזק
אני רואה את העיניים שלו יוצאות מהמקום
העור הלבן שלו מתחיל להיות אדום
"בבקשה, די"
קשה להתאפק , אני רוכבת עליו
גומרת .
"ביי ילד קטן" מנשקת אותו בלחי
"חוזרת לעבוד, יש לי כמה דברים לסיים
ילד קטן של אמא, כלבלב מתוק שלי.
אתה שולח לי הודעות באופן קבוע,
כל יום של תחילת השבוע.
רודף אחרי היחס שלי.
שולח תמונות שלך
מספר על המצבים הקיצוניים
שאתה מכניס את עצמך אלייהם.
אתה רוצה שאני אראה שאתה סובל,
אתה יודע שאני אוהבת כשאתה סובל.
ילד שלי, קטן של אמא,
רוצה יחס.
אתה בעונש, עונש נצחי.
גזרתי עלייך לא לדבר איתי לעולם
לא משנה כמה אתם רוצים .
רפש, זה כל מה שעולה לי בראש כשאני מדמיינת את הפרצוף שלך.
נתתי לך הזדמנות, להיות הפאפי הקטן שלי ולזכות בהכל אבל אתה חצוף, לא הבנת מול מה אתה מתמודד.
אני לא אוהבת לצעוק או להרים את הקול זה תמיד היה ניראלי ביזבוז של אנרגיה.
וראיתי אותך, אתה מתגרה בי, כלב אפס
אתה מת שאני אתן לך עוד מבט
אתה מחפש אותי
עוקב אחריי
מתפלל לכל אל , שאני אתן לך מעט צומת לב
אתה לא מפסיק לרצות
שאני אצעק אלייך חזק
אתה שולח לי מתנות, קונה לי שטויות שאני לא צריכה , מביא לי דברים עד הפתח של הדלת.
אתה רוצה שאני אחזור להתעלל בזין המסכן שלך
שאני אחזור לחנוק לך את הביצים
שאני אחזור להתסכל על החור תחת הקטן שלך
שאני אחזור.
אבל.
אתה חצוף
אתה כלב
אתה אפס
אתה כלום עבורי
אתה חסר משמעות בעולמי
יצא לי להיות בטאבו, הייתי שם קצת לפני שהמעדון נפתח, בהחלט מקום מרשים בגודלו.
להיות שם עם אנשים זה שונה, כל אחת מביאה את הצבע שלה את האפס שלה.
יצא לי לראות משהו מעניין, אחד מהסשנים שהיו על הרחבה , בחורה צעירה , יפייפיה, מאושרת מהמקום שלה כנשלטת קטנה,
ומולה, גבר בוגר לבוש שחורים עם חגורה עבה
היא רחונה על הקיר הפנים שלה מושפלות למטה והתוסיק הלבן שלה בולט אחוצה עבורו.
הוא לוקח תנופה ומצליף בה, לא פחות משלושים פעמים .
לעט לעט, הייה דבר יפה שקרה, הצבע של העור שלה שינה עצמו מלבן בוהק וחלק לאדום לירוק לכחול לשחור ואדום כהה .
היא לא זזה.
היה מדהים, לראות את המשמעת שלה , היה מדהים אפילו יותר לראות את החיוך הענק שהיה מרוח לה על הפנים כשהוא סובב אותה לבדוק לשלומה.
כיף שזה בסדר, שיש מקום שבו אפשר לעשות את זה, מעדון שמאפשר סביבה בטוחה לעונג האמיתי שלה.