כתיבה לרגעים

את כבר תקופה מחזרת אחרי

“היי אני בנחל פה בצפון”, ״בא לי חופש, רוצה אני אבוא אלייך ביום ראשון״ ומה אני אגיד לך לא נראה שהתייאשת או התייבשת מכל הסירובים.

נפגשנו בשישי, ישבנו בקריות הסתכלנו על הגלים

את אמרת שכבר איבדת את הפואנטה בשליטה ואת לא מחפשת עוד כאלה ריגושים ואני תוהה - למה את רודפת אחרי כל החודשים?

ממקום שבו אני מוכנה לסטוץ סוחף עם שולטת סקסית(🥵)

הגענו למצב של שיחות רגשיות וחיבוקים שגרמו לי להרגיש אותנטית. 

תכלס התאמת לי בול, גם אני בהתרחקות מהעולם אבל לעזאזל הרגע הזה שבו את תופסת לי את הצוואר או מרשה לי קצת להפעיל עלייך כוח כן קיים 🤨

נשיקה על הלחי ואת הולכת לך, נפגשנו שוב וזה עדיין לא מתקדם להיות יותר מלוכלך או יותר מחוכך.. 

בחרתי להתמסר, למונוגמית שאת ולפתיחות לב שאני מקווה שתופיעה

רק שאלה קטנה, מתי השלב שבו אנחנו שוכבות מגיע?? 

תחושה של שובע

אכלתי את כל מה שרציתי

נשאר רק רוגע

או סלידה? מיצוי של אותה אווירה

רגע, אבל מה עושים עם המשיכה? לסקס קיניקי במיטה

אוקי אז את ההירכיה הבנתי, מנטאליות זרם לי

דברים שלא התחברתי ופתאום כן.. נפתח לי

והתחושה של די זה קצת ניהיה בנאלי, פתאום מאה אחוז היררכיה איתך כבר לא בא לי.

מחשבה שכדאי לעצור לנוח נראה לגיטימי 

בואי נהנה מהרוח, כאן אין ויש אווירה של אינטימי.

פתאום לא מרגש אותי לשלוט כמו פעם, בא לי להתרכז רק בעצמי.. מקסימום שליטה מינימלית במפגש(שיט אבל זה טכני וגם זה נראה לי לא הריל קאש)

מעניין מתי כיבוי אורות

היום עשיתי לך מחווה

שמתי לך את הגג בפה שאת ככ אוהבת ונתתי לך עשר שניות לשים את השיר שביקשת מלפני כמה חודשים שנשים ברקע בזמן סשן.

קדת לי קידה, גבך היה זקוף, ראש מורכן והידיים הנפלאות שלך היו בהודיה.

התיישבתי לך על היידים, כשאת מחזיקה את הרטיבות שבי והתחלתי לשרוט אותך, עם הציפורניים שאת ככ אוהבת.

הוריתי לך לשכב על הגב, כיסיתי לך את העניים, מיד אחריהן הגיעו המצבטי פטמות, שהתהדקו לאט לאט.

ונכנסנו אל הסשן, שכבר התחיל עוד ממזמן.

הפוקוס, הריחוף האילוף והצלילים שהגוף העסיסי שלך, הנשמה שלך הפיקו היו הרעש היחיד בחדר.

היום עשיתי לך מחווה בפעם הראשונה, כי את כלבה וזונה כזו טובה, מגיע לך.

העולם שקט

עבר זמן
ואני מרגישה שאני מתחילה להיות רעבה.
לשליטה רכה וקשה - ביצה עלומה, רגישה, מעיפה ומרקידה.

אני רוצה בשליטה.
בשליטך, לעמוד מול עמדת כוח שהיא את או אתה.
להרגיש שאני לא יודעת מה אני
אולי חביתה? ספק מקושקשת או גם, ביצה עלומה?

ועד שאמצא אשאר זו שבשליטה, אפילו לא ביצה רכה אלה המטרפה.
מיאו

אתמול יצאתי מוקדם, הייתי צריכה לנסוע צפונה.

עצרתי לתדלק

העמדת תדלוק הראשונה לא עבדה, השניה והשלישית היו תפוסות. העמדה השניה התפנתה והתחלתי להכין את האוטו לתדלוק, נשאר לי רק לשים את הפיה בחור! 

והופ העמדה השלישית התפנתה ונכנס איזה בחורון שהחל לצפצף לי בעקשנות לעבור קדימה, אני מסתכלת עליו בפרצוף מוזר של ״אתה לא רואה שאני באמצע 🤨״. ממשיכה לתדלק ולנקות את הרכב. אני בשלי, שמה לב שהפסיק לצפצף. הוא אפילו עשה רוורס לעמדה אחרת, תהיתי לעצמי מה השתנה ואיזה מקסים שככה וויתר בעדינות.

ואז!!!! ראיתי ששכחתי להוריד את שני השוטים שלי שמחוברים לחגורה, נזכרתי שאני בבגדי פטיש. הסתכלתי עליו, ישר קלטתי את הפרצוף שלו שהיה נראה דיי כנוע חייבת להודות ושל האחרים כשהם ראו אותי ככה מסתובבת בתחנת דלק. 

אז אמנם יצאתי מוקדם הפעם אבל הסוף היה מוצלח 

ומשעשע חח😈😇

שתיים סוכר 

כזה שכואב ומחליק חלק

לא סיליקון עם שני פסים, אולי עם 15, לא ארוך מידי.

המלצות? קישורים? 
מקבלת מתנות בביט.

חושבת על הנסיעה שלי חזרה לצפון 

נזכרת באיזה רוחני חמוד שאנחנו נושמים ביחד (ריברסינג) הוא אמר לי שהוא מצפין היום.

מסמסת לו, הכל מסתדר מושלם!                               הוא שאל אותי מה היו מעשיי בתא אז זורקת לו בחמש מילים ״מסיבה בדסמית לכבוד יום האהבה״

מגיעה לאוטו.. מתחילים לדבר ולקשקש, הוא מספר שיש לו חלום קטן להישלט.

מפה לשם הוא ישן בסלון, הבית נקי ואני והוא מרוצים מאפטר כייפי.

הכל במקומו 🙏🏽😌

לכל המתביישים, אין ממה 

ולכל האמיצים - כיף שבאתם 

מצחיק שזה באמת פשוט 

וזה לא פשוט להיות עצמנו

אז לכל השולטות והנשלטים המהממים.ות

כיף שהגעתם ותודה

הגעתי אלייך בלי שום ציפיות
הזמן התקדם
התקדמנו עם החום והדיבור
מהר נוצרה ציפייה בגלל הקשר, בגלל החיבור.
כבר ראינו כמה כיף יהיה והקשר תפס נפח
גם של הלב וגם של המחשבות.

עכשיו כשנפרדת ממני בפתאומיות אני מרגישה ריקנות וכובד עצום.
מכאן עולה שאלה
זה מהציפיות או רגש של אהבה ופרידה?

אז דבר ראשון זה מהציפיה, כי ציפיה יוצרת חלל דמיוני אך רגשי לחלוטין
וכשהוא לא ממומש כואב.
כואב על מה שהיה יכול לקרות, על הנפח והריק.

ולי, כואב על שניהם?
אבחון את זה כשארגע
מה שכן
צפיות יוצרות חלל.


המשפט "ציפיות יוצרות חלל" לקוח בהשראה יקרה שלא מצליחה לתייג לצערי