כתיבה לרגעים

הגעתי אלייך בלי שום ציפיות
הזמן התקדם
התקדמנו עם החום והדיבור
מהר נוצרה ציפייה בגלל הקשר, בגלל החיבור.
כבר ראינו כמה כיף יהיה והקשר תפס נפח
גם של הלב וגם של המחשבות.

עכשיו כשנפרדת ממני בפתאומיות אני מרגישה ריקנות וכובד עצום.
מכאן עולה שאלה
זה מהציפיות או רגש של אהבה ופרידה?

אז דבר ראשון זה מהציפיה, כי ציפיה יוצרת חלל דמיוני אך רגשי לחלוטין
וכשהוא לא ממומש כואב.
כואב על מה שהיה יכול לקרות, על הנפח והריק.

ולי, כואב על שניהם?
אבחון את זה כשארגע
מה שכן
צפיות יוצרות חלל.


המשפט "ציפיות יוצרות חלל" לקוח בהשראה יקרה שלא מצליחה לתייג לצערי