״תַּעַצְרִי רֶגַע
וְתַקְשִׁיבִי
אֵיפֹה שֶׁאַתְּ נִמְצֵאת עַכְשָׁו
זה בול!!
אַתְּ שׁוֹמַעַת אוֹתִי? בּוּל!!!
בּוּל הַמָּקוֹם שָׁבוּ אֶת אֲמוּרָה לִהְיוֹת.
לֹא בְּשׁוּם מָקוֹם אַחֵר.
לֹא לְהַרְגִּישׁ אֵחָרֵת
לֹא לְהִתְנַהֵג אַחֶרֶת
לֹא אֲמוּרָה הָיִית לְהַגִּיעַ לשומקום
לֹא אֲמוּרָה לִהְיוֹת אַחֶרֶת.
כִּי
הַנְּשָׁמָה הַיָּפָה שֶׁלָּךְ -
זֶה הַמַּסָּע שֶׁלָּהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה
הַאִם נִרְאֶה לְךָ הֶגְיוֹנִי לָעַמּוּד מוּל עֵץ
וְלִכְעֹס עָלָיו שֶׁהוּא עֲדַיִן לֹא בְּשַׁלֶּכֶת?
נִרְאֶה לְךָ הֶגְיוֹנִי לַכָּאוּב עַל המיים הַזּוֹרְמִים בַּנַּחַל כִּי הֵם עֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ לַיָּם?
רָאִית פַּעַם פָּרַח שֶׁעָצוּב כִּי הוּא לֹא עָלָה אוֹ גֶּזַע?
עִצְרִי עַכְשָׁו
לְכִי לָרְאִי
תִּסְתַּכְּלִי לָךְ בָּעֵינַיִם
חַפְּשִׂי בָּהֶן חָמְלָה וְרֹךְ
הַבִּיטִי לְתוֹךְ תוככי נִשְׁמָתְךָ הַשְּׁלֵמָה
וְאִמְרִי:
"אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתִי
אֲנִי נִמְצֵאתָ בּוּל
אֲבָל
בּוּל אֵיפֹה שאני אמורה להיות
חייכי אֵלַיִךְ.
אַתְּ אֲהוּבָה״
יום טוב