אלוהים אני לפעמים מרגישה שנבראתי חולה.חולת מין.סוטה.דפוקה.
הפתעתי אפילו את עצמי.
אתמול הגעתי לשיעור תורה של רב שאני ליטרלי מעריצה,ממש,מאוד.
הוא חכם בדרך שמשתקפת על דרך החקירה,פילוסוף,כריזמטי שחם לי כבר וכל כך יפה,פשוט יפה.
עכשיו,דמיינו רב דוס יעני חרדי יעני חליפה וכיפה שחורה מרצה בצורה מאוד גברית לרוב הגברי כאשר אני מיעוט ניכר מאוד.
לפני שאמשיך,שחררו אותי מפוליטיקה ודמוניזציה על דתיים/דת וכיוצא בזה כי זה על הזין שלי.תודה אמשיך.
יושבת אני שם,מול הרב הנערץ עם העיניים הכחולות הכי קרות שראיתי והלב שלי דופק,מתחילה לזוז בחוסר נוחות על הכיסא ואני קולטת שאני נמשכת לרב בזמן שהוא מדבר על נושאים ברומו של עולם.
מתה,משתוקקת שישים לב אליי
שיסתכל עליי
ומצד שני לא רוצה להכשיל אותו.
המוח שלי לקח אותי למסע בדסמי עם הרב,מסע שהכותרת שלה היא שכולי מתמסרת אליו ממש מרצון עמוק שיעשה בי-כ ל מ ה ש ב א ל ו.
בסיום השיעור תורה הרב קם ויוצא לחנייה ולדרכו,אני מיד מאחוריו ובזמן שהרגיש לי נכון ובהתרגשות גדולה ובטון של ילדה אמרתי לו כמה מילים בעודי מתהלכת לאוטו שלי..הוא,מרים את המבט אליי ומיד מוריד את המבט ממני מודה לי מאוד על מילותיי ומברך אותי בברכת שנה טובה.
הרגשתי כל כך נאהבת באותו הרגע,אין לי מושג למה
יכול להיות שאני מדומיינת
אבל מי כמוכם שיודעים כמה תחושת הנאהב נדירה.
אין פזמון,תרקדו.
