לפני שנתיים. 24 בפברואר 2022 בשעה 21:40
אני אוהב את זה, אוהב כ"כ לרדת... אוהב שאת תופסת לי את הראש ומכוונת אותי בזמן שהגוף שלי רפוי כדי שיהיה לך קל לכוון אותי. הרי צעצוע אני. ואז אני מפנטז, פנטזיה כ"כ נעימה אני ואת במדבר שומם, או דווקא בגולן הירוק על גדות אחד הנחלים פורסים לנו אוהל אחרי ששתינו, עישנו וברקע מוזיקה נעימה לי ולך, סביב המדורה החמימה.
נכנסים לאוהל בכייף שלנו בלי לחץ יש לנו את כל הלילה כשהכל חשוך מסביב ורק את הצרצרים שומעים זה רק אני ואת והכוכבים הנוצצים בשמיים. הולכים על זה בלי לדבר יותר מידי הספיק לנו הדיבורים אני שוכב על הגב ואת מורידה מכנס ויש מתיישבת ליד על הפנים. על הפה הפתוח שלי ... ואני ... אני במקום הכי טוב בעולם... בין רגלייך הקדושות, מענג, מתענג, טועם ושותה ממשולש הקודש ... אוח בא לי