הפציע השחר אני מתעורר לקול מים זורמים, הוא יודע שאני אוהב את הבוקר שלי מפנק. הוא התקרב לאיטו בצעדים הססניים עירום כביום היוולדו לא בטוח אם כבר הקצתי משנתי או לא. הוא רוכן לכיווני ולוחש "אדון המקלחת מוכנה בדיוק בטמפרטורה שאתה אוהב".
אני מתיישב על המיטה והוא החל מהפשיט אותי מבגדי, הוא יודע גם להפשיט אותי מחלומות הלילה ולהחזיר אותי לקרקע.
בהגיענו למקלחת הוא בדק שוב את חום המים פן זה לא ימצא חן בעיניי. אני נכנסתי ראשון ומייד עבר בי רעד סטרתי על לחיו ורטנתי "זה לא מספיק חם אנחנו בחורף, לא מספיק שקמת מהמיטה ונהיה לי קר עכשיו גם פה". פרצופו ביקש סליחה גם בלי מילים ואחרי שחימם את המים ירד אל בירכיו חיבק את רגליי ואמר בקול חלוש " סלח לי אדוני כי גדול חטאי".
כעבור כמה שניות נרגעתי קצת וחזרתי להרגיש את השלפוחית שלי לוחצת מהלילה. "תסתובב" אני אמרתי לו "אני צריך להשתין", הוא התחנן שאשתין עליו והוסיף" זה מגיע לי, רק לא בפנים בבקשה אדוני". בעודו חצי יבש אני מרטיב אותו במקלחת זהב, מטייל על כל גופו מהצוואר ועד הרגליים, הוא מותח את ראשו מעלה פן תפגע טיפה פניו.
אחרי סיימתי להשתין אני אומר לו "אחרי שבזבזנו זמן יקר לנקות אותי הלא בשביל זה אנחנו כאן" ואני מוסיף בעודי תופס בשערו ומטה את ראשו כדי שמבטיח יפגוש במבטו "תתחיל עם הלשון שלך אחר כך נעבור לסבון". הוא החל מלקק את רגלי כאילו היה לביאה אשר רוחצת בלשונה את גוריה.
אט אט הוא החל מטפס במעלה רגלי וככל שלשונו התקרבה אל אברי הפצרתי בו לדלג ולחזור לשם בסוף. כשחזר אברי כבר היה זקור, הוא החל מלקק אותו ביתר נמרצות מכניס את כולו אל פיו הלוך ושוב, כל כך רציתי לגמור לו בפנים אבל יצאתי שנייה לפני כי הפנים זה גבול.
אחר כך סיבן את גופי, שטף, ניגב ולבסוף הלביש אותי בעודו שואל "מה ירצה אדוני לארוחת הבוקר?" "כבר אין זמן לארוחת בוקר" עניתי. בעודי מתקדם לכיוון הדלת הבחנתי בכך שעיניו נעטו עצבות כמו ילד בחנות ממתקים שהוריו לא הרשו לו דבר מה. נשקתי על לחיו ואמרתי שאשוב עם צאת הלבנה.
סגרתי מאחורי את הדלת והלכתי לדרכי.