לפני 4 שנים. יום חמישי, 22 בדצמבר 2022 בשעה 10:11
רבות דובר פה על כאב אבל יש כאב אחד שבעייני אנשים יחשב לנורא מכל ולא מרבים לדבר עליו. נכנסתי לעולם הבדס"מ והדדלג' מתוך תשוקה אמיתית רבים ממכם יודעים שזה לא עוד תחביב זו דרך חיים, זה זורם לנו בדם, זה אוויר לנשימה.
בעולם שכדי לחוות אותו במלואו צריך לקדש את הביחד תחשבו מה קורה לנו שאנחנו לבד?
אין למי לתת יחס, את מי להדריך וללמד, אין מי שיעריץ שירצה בקרבתך, שירצה להרגיש את הכאב שאתה מביא איתך. הפלוגר והבגדים השחורים כמעט ולא רואים אור יום.
זה כאב שקשה להסביר אותו במילים.
כמו כל תקופה בחיים כנראה גם זה יעבור ועד אז שמח שיש אנשים בקהילה שיודעים לעטוף ולחבק.