לפני 11 חודשים. 5 בדצמבר 2023 בשעה 7:15
הפירורים על הרצפה מפוזרים כמו חול על שפת הים, כבר חודש שהם לא התראו. עיניה החלו דומעות למשמע הדלת שנפתחת לאיטה, ליבה החסיר נשימה וקולה נדם.
בראותה אותו החלה אצה אליו, הוא לעומתה התנהג כאילו שום דבר לא השתנה "עצרי" הוא אמר לה במעין ציווי כזה, "מה זה כל הלכלוך הזה". היא ניסתה לענות לו אבל לא הצליחה.
"את הנשק אני שם בארון אם תגעי תרגישי את נחת זרועי" גופה רעד בעודה שומעת זאת, יש בה רצון עז להרגיש את ידו מענישה אותה ומצד שני אין היא רוצה להמיר את פיו.
"תנקי ואז תקבלי חיבוק בינתיים אני הולך להתקלח"