לפני שנתיים. יום שבת, 31 באוגוסט 2024 בשעה 0:34
החבלים עטפו את גופה כאם המצנפת ידיה סביב תינוקה הרך.
על פניה נכרת תחושת הביטחון, אנחת שחרור יוצאת מפיה.
נדמה היה לי שברגע אחד פרקה את עול החיים, אף לו לרגע קט תנצל היא כל שנייה כדי להתנתק.
תוך כדי שאני מביט בה בהנאה מרובה בבראשי חוזרת על עצמה תהיה ממה היא בורחת?
בסופו של דבר האם זה באמת משנה הרי כולנו בורחים ממשהו