לפני שנה. 14 בפברואר 2023 בשעה 22:11
היום, בדיוק חודש, ובדיוק חצי שנה
למען האמת, היום אין בי לא רצון ולא יכולת לכתוב
המחשבות רצות באי סדר כאוטי בראש, מסרבות להתכנס לניסוח הגיוני
המוות של אדם קרוב, והפנמת היותו סופי ומוחלט, מזעזע
כאב שמתנקז לנקודה אחת חדה שקשה לעמוד בה
האובדן של אהבה שהיתה, כואב גם הוא, באופן אחר
כאב שמסרב לעבור בדבקות ועקשנות
אבל בסופו של דבר, עם כל הדמיון בין שני האובדנים
האחד הוא אובדן של אהבת אם שאין חזקה ממנה
ואין חולק על קיומה
השני הוא אובדן של אשליה עצמית על היותי נאהב
ואהבה שספק בליבי אם היתה
כך וכך לאבל שלבים משלו, החיים ממשיכים
והם, יפים
