סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פולסא דנושה

לשבור שגרה , בתוך הריבוע שלי.

שמחה..עצבנית..קריזיונרית.. ומתישה!!
איתרתי אחד שנראה כי יכול להתמודד איתי...
גם הוא לא שרד . החזיק רק 8 שנים
פעם חבר אמר לי שקפיצות המצברוח שלי בבלוג מעוררות גיחוך, עניתי שאני פשוט אמיתית, ללא מסכות ובלי מניירות מטופשות.
מה שבלב - נמצא בפה..
או במקרה לשמו התכנסנו - במקלדת
לפני 9 שנים. 2 במרץ 2015 בשעה 15:06

בחמישי האחרון הבחנתי בשמך בהודעות הנכנסות שלי ... " מה קרה? " שאלת.

לא היתה ברורה לי שאלתך ופניתי אליך בוואטסאפ כדי להבין...

 

"הורדת את הקילור שלך - את מתגרשת? "

שיחה קלילה ... הדבקת פערים.. בכל זאת עברו 9 שנים מאז נפגשנו לאחרונה בחדרי חדרים...

 

אין לי מושג איך.. לא הבחנתי במהירות שבה הצלחת לגרום לי שוב לרטוט מהמחשבה על ידיך מטיילות עליי..

 

נפגשנו בחמישי בלילה.. נפרדנו בשישי בבוקר לטובת מסיבת פורים בגן, ארוחת שישי אצל ההורים וסידורים שונים.

נפגשנו שוב בשישי בלילה.. שוב העברנו את הלילה ביחד.

ואז כבר נאמרנו מילים משמעותיות "נשלטת" "שלי" "שלך" "אדוני"

בשבת כבר שנינו עם הילדים ולא יצא...

בראשון קרסנו.. לשינה עמוקה וארוכה

 

והיום כנראה שנצליח להפגש... אז השמיים הם הגבול ??

 

וברור לכל הנוגעים בדבר שנשלטת אני רחוקה מלהיות... אז איך המילה הזו עושה לי כל כך טוב לפתע??

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י