לפני 8 שנים. 17 במאי 2015 בשעה 16:19
סוף הוא תמיד עצוב,
מתנחמים בידיעה שזה צעד נכון לאחד או לשני הצדדים הנוגעים בדבר.
אני מקווה שהתקופה שעברנו תהווה אבן דרך בחיינו.
למדנו, גילינו, הרגשנו, ציפינו...
ובחיים האלו שבהם שום דבר לא צפוי, הכל אפשרי.
מאחלת לך הצלחה רבה, שלווה ואושר להם אתה ראוי.
גאה שהייתי שלך.
ואם החיים יחליטו לחייך אלינו ועוד יתאפשר... אולי אהיה שוב שלך.
תהיה בליבי לעד.
שמור על עצמך למעני.
כ"ק
