פולסא דנושה

רצה סביב הזנב של עצמי, כמו כלבה חמודה ושמחה.. מנסה לתפוס ולא מצליחה.. גונבת רגעים, לפעמים ימים או לילות. ומאפשרת לראש לנוח ולהרגע. חיפשתי דרכים לברוח.. סמים, אלכוהול.. רק כדי לשכוח לכמה שעות. אתמול שתיתי בלי הכרה, כמעט שאיבדתי אותה באמת.. הבוקר כבר לא רואה את התועלת בדבר. נזכרת בשבוע האחרון, משחזרת אירועים. מתבוננת בסימנים שהושארו עליי והם כל כך יפים בעיניי. איתך לא צריכה ולא רוצה לברוח!!! רוצה להיות נוכחת ובשפיות מלאה.. ואתה.. תעיף אותי לכל גובה שתבחר.