אני לא מצליחה לפתוח את חלון הצ"אט
אני אהיה אסירת תודה אם אדון גברי ומסוכס יציל אותי
לחלופין אני מאד הודה לכל מי שיוכל לעזור לי בנדון
דברים שעולים לי לראש
לא ממש נשלטת וגם כבר לא ממש אוהבת כאב.אבל ממשיכה לבלות פה.
לא להכל יש לנו הסבר....
אני קוראת את הבלוג שלי מלפני 5 שנים (או יותר נכון מה שנשאר ממנו כשמישהו ביקש ממני למחוק אותו אז) ואני בקושי מזהה את עצמי...
משעשע
???
1
2
3
4
....
10
...
20
...
40
...
70
נגמר בלי שהוצאתי מילה
היה קשה
אבל עטפתי את כל הספרים של הילדים
אחרי 9 חודשים עשיתי את זה
לא שממש תכננתי
אבל הוא היה חמוד
ולא ממש היית לי סיבה שלא
אז שכבתי איתו
וישננו מחובקים כל הלילה
רק שלמחרת הופעת לי בחלום
עוד עשה לי משהו
לא רציתי לספר כי ידעתי שאז לא תיגע בי
אבל גם לא יכולתי שלא
כנראה שכבר ידעת, הרגשתי את זה במגע
הכאבת כדי להעניש
נהנית מהמבוכה שלי ליד כל האנשים
טלפון העיר אותי לכן החלום לא נמחק
הפתיע אותי שחלמתי עליך
אני לא בטוחה שתקרא את הפוסט הזה
ואני לא בטוחה שאני ממש חייבת לספר לך אחרי כל כ"כ הרבה זמן
אבל הבטחתי
אז זו הדרך שלי לקיים... אני כבר לא שלך
אני יצרתי אותה
השתעשתי איתה
נמאס לי ממנה אז זנחתי אותה
אבל אני חייבת להודות
היא היית יותר פופולרית ממני....
אני שוכבת עירומה על מיטה צרה מידי בחדר כמעט קפוא
סדין מכסה אותי ואוויר חם זורם על גופי
מחט חודר לזורעי השמאלי ומוציא ממני צעקה
הדלת נפתחת
נכנס גבר.... מוכר
אני שמחה שהוא לא זר לי
שנינו יודעים שהוא הולך להכאיב לי
הוא מנסה להצחיק אותי על מנת להפיג את הפחד שמשתלט עלי
אני עונה לו בהומור
אולי משהו על כאב, קשה לי לזכור
אני משתדלת לא לתת לו להרגיש את חוסר העונים שלי
שניות לפני שאני מאבדת שליטה ישנו ניצוץ
מבט אין סופי
אני סומכת עליו...
לאחר זמן שאנני יכולה לאמוד אני מתעוררת
עם תחושת הנגהוור
מנסה לשחזר מה עשיתי ומה אמרתי
תחושה כאב חזקה מחזירה אותי למציאות
והוא שוב לידי
מחייך...
"לא לקחנו עצם מהאגן, איך את מרגישה"
"מאושרת"
הניתוח עבר בשלום
הרופא היה מוכר ודי חתיך
ואני עד היום לא זוכרת מה אמרתי לו לפני שנרדמתי
אבל נראה לי שניסיתי להתחיל איתו
עכשיו יש לי שבוע עד הביקורת
ואני אפילו לא יודעת אם הוא נשוי או לא...
מה עדיף פנטזיה או זיכרון?
ומה עושים אחרי שלא נשארו פנטזיות?
כשלא מתקרבים מתרחקים בסוף...
אני מכירה רק דרך אחת להוציא מישהו מהראש
אולי אני צריכה לעשות את זה