לא שלי -
שיעור שקיבלתי היום במייל...
ושיר עם משפט (מודגש ) ששניהם כל כך מדויקים לי עכשיו אז משתפת בשניהם יחד ולחוד... :
"בעולם הגשמי השמחה מותנית לפי הנתונים הקיימים.
אם קיבלתי מה שרציתי - אני שמחה,
ואם לא קיבלתי - אני לא שמחה.
אם ראו אותי - אני שמחה,
אם לא התייחסו אליי - אני לא שמחה.
אם מי שיקר לי הצליח - אני שמחה,
וכן הלאה...
לכולנו יש נתונים בחיים שעל פיהם אנחנו שמחות או לא שמחות, וזה מאוד תנודתי
כי המציאות כל הזמן משתנה ומכתיבה לנו אם אנחנו שמחות או לא.
לעומת זאת - בעולם הרוחני, יש שמחה אחרת לגמרי:
שמחה שהיא לא תלויה באירועים החיצוניים.
עלינו ללמוד כדי לבנות כלים בתוכנו להתמודד עם העצבונות, הכאבים והחוסרים שלנו.
ושם נמצא האור שלנו.
כל פעם שאנחנו מצליחות להיות שם בשבילנו ברגעי קושי
מדברות אל עצמנו בחום, בחמלה, מבינות את עצמנו ולא יורדות על עצמנו-
אנחנו מוסיפות אור לכלי שלנו.
והאור הזה הוא שמחה שאינה תלויה במה שקרה במציאות, היא קשורה לתנועה הפנימית שלנו ולעבודה שעשינו כדי למלא את עצמינו.
וזו שמחה שלא מתפוגגת בקלות.
לקראת ערב החג נכנסת בי עצבות שמגיעה בעיקר
מתחושת חוסר שייכות.
גורמת לי להרגיש שאני פחות מוצלחת ,
שאני לא מספיקה ומכאן לא ראויה או רצויה.
רק המחשבה שזה שוב יקרה לי גורמת לי עצבות.
למרות שברור שאני דייה טובה. לעצמי.
אז אני כותבת לי מילים טובות,
את המילים שאולי הייתי רוצה שהם (הוא) יאמרו לי
וכרגע עוד (או בכלל) אין להם לתת לי.
בפתחו של החג היחיד בשנה שיש ציווי להיות שמחים בו,
נשלחת ברכה, שתכירי את כוחות הנפש שלך
ותתמלאי ותשמחי בהם.
זכרי זאת בכל יום (ואפשר גם להגיד את זה לעצמך):
אני טובה מעצם קיומי,
אני יפה כמו שאני,
אני לא צריכה להיות מישהי אחרת,
אני אוהבת את עצמי.
תאמיני לי, וזה עוזר :)
אני מספיקה. לעצמי.
השיעור מלמד אותנו לצאת מהקיבעונות שלנו
ולשמוח גם במה שחולף וארעי.
ללמוד שהשמחה לא צריכה להיות באחיזה ובקפדנות,
אלא עצם זיהוי העומס ותיחום שלו מאפשרים מקום לשמחה פשוטה וטבעית
לזרום אלינו פנימה ולהאיר את ליבנו.
אז מצווה גדולה להיות בשמחה,
ואני בטי מזכירה לעצמי :
לנקות שאריות
לאסוף את כל הפירורים ולהשליך לפח.
לערוך שולחן נקי לחג. עם מפה לבנה וחגיגית
נרות שיפיצו אור בוהק
ולא לשכוח לפתוח את הדלת לאושפיזין הנכונים. שעבורם בטי לא רק מספיקה, אלא היא מעל לכל המצופה, (אלה שירצו ) זה שירצה מספיק לבוא להתארח ולשלוט בחדרי הלב (והמיטה) שלה.
חג שמח לי Betty ❣️
זאת מעל המצופה :
היא נושמת עצמאית, היא כולה מלכה
בת תשע עשרה עם אופציה להארכה
יש לה גוף שמתאר את הרי שומרון
וכל מה שנשאר לה מופקד בחיסכון
מפני שהיא אומרת דבר פשוט
אם ביחד אז רק לחוד
בפינה שממול עובר
היא יודעת שאני בא לראות אותה ולא אחר
שיערה נופל לצד זה מראה נדיר
ושתי עיניה הכחולות גומרות סדיר
היא שומרת אמונים לעצמה בלבד
ויש לה שיא אולימפי בסתם להיות לבד
מפני שהיא אומרת דבר פשוט
אם ביחד אז רק לחוד
בפינה שממול עובר
היא יודעת שאני בא לראות אותה ולא אחר
תוכניות מאושרות ואני עצוב
אוכל לעצמי ת'לב ובמרק יש זבוב
בקיוסק ליד ביתי, היא נמצאת כל יום
אך כמה פעמים, אפשר לקנות עיתון
מפני שהיא אומרת דבר פשוט
אם ביחד אז רק לחוד
בפינה שממול עובר
היא יודעת שאני בא לראות אותה ולא אחר
היא אומרת דבר פשוט
אם ביחד אז רק לחוד
רק לשבת על כוס קפה
עם הזאת שהיא תמיד מעל לכל המצופה