היום נשאלתי "למה בבלוג את לא כותבת bdsm ? למה רק מלא שירים ושטויות" וזה הצחיק אותי.. מאוד. אז, לא. לא מתנצלת שלא פורטת בבלוג שלי תיאורים מפורטים של סשנים. ולא, לא מתנצלת שלא מעלה בבלוג שלי תמונות חושפניות של סימנים. כי מי שב(ו)חר להכיר אותי, י(ו)דע שהבלוג שלי מתאר, גם אם רק ברמיזה שמתאימה לי, את המקום הכי בדס"מי שלי. המקום הכי חשוף שלי, המקום הכנוע והכי הכי מסור שלי. המקום בו הכמיהה להיות הילדה הקטנה ("שלו") ולחוות כאב שבסופו עונג היא צורך. והיא לא רק גופנית, אלא אבסולוטית מתוך נבכי נשמתי. וככה מפרקת אותה, לפחות עד העונג הבא.
Betty❣️
שוב זאת תקופה של גאות בחיי
מים רבים שוטפים את חושיי
אני נמשכת, והופכת
לחיית חושך, למפלצת רטובה
לשדון לילה, לפיה הטובה
מתוקה ודורסת את האור מכבה
וזורמת הלאה
עד העונג הבא
עד העונג הבא
עד העונג הבא
שוב זאת תקופה של גאות בחיי
מים רבים שוטפים את חושיי
אני נמשכת, והופכת
לחיית חושך, למפלצת רטובה
לשדון לילה, לפיה הטובה
מתוקה ודורסת את האור מכבה
וזורמת הלאה
עד העונג הבא
עד העונג הבא
עד העונג הבא
ובשעת סערה, בתקוף אותי מזגי הרע
את חלוני אז אפתח, עליו ארכב בדהרה
אל השמיים
וכשאגיע אצחק על פס של אור צהוב ודק
אני ניצחתי במשחק, אני נמצאת עכשיו
עמוק בתוך המים
עד העונג הבא
עד העונג הבא
עד העונג הבא
