לשחרר ולהישלט - אותו הדבר , ביטוי אחר.
למה בעצם לשחרר. או להיות תחת שליטה של האחר.
כי השחרור מחזיר את הכח האמיתי. כשאת משחררת ומתמסרת, את מעבירה מעליך חלק מהדאגות, החששות והפחדים למישהו אחר שמכיל אותם. מאפשרת למישהו לקחת אחריות, לנהל אותם ואותך, לדאוג לך ולאפשר לך להיות את, נטו, נקייה. רגועה, משוחררת, להיות הגרסה הכי טובה שלך.
את סומכת עליו ובטוחה שהוא יודע הכי טוב בשבילך ופנויה בעצם להיות את.
גיליתי על עצמי שהרגעים בהם אני הכי זקוקה להיות במצב הזה, הם הרגעים בהם אני זקוקה לשתף. בטוב וברע.. כשאני הכי שמחה ובשיא פריחתי וגם כשאני הכי מבולבלת, הרגעים בהם הכאוס הוא גדול , גם אם הוא כזה שנכנסתי אליו מבחירה. הידיעה ששיתפתי אדם שדעתו חשובה לי, גם אם הוא רק אוזן קשבת או שמייעץ ועצתו היא עצת זהב ואני מעריצה את מחשבתו, מאפשרת לי לסמוך עליו ועל ההחלטות שלו. מאפשרת לי לנשום בתוך כל הבלאגן שעליי לסדר, כשהוא נמצא שם להחזיק אותי, להעיר, לכוון ולהאיר לי את הדרך הנכונה. המקום המתמסר, הנשלט, מאפשר לי להמשיך ולהרגיש כמו שאני רוצה, רגועה. הוא משמש לי מפלט מהקושי, משאיר אותי ערה ועדיין מלאת תשוקה, נחשקת.
הקושי מתעורר, כשאת נשארת במקום המתמסר, הנשלט והצד השני... כבר לא שולט, כבר לא שם בשבילך. כשהוא מבין שלא הכל הוא שיתוף טוב, ורוד נעים ונפלא ובוחר לא להתמודד עם הרע. כשרגעי הקושי שלך מרחיקים.. כי זה לא סקסי/מושך וכו' כשיש עוד דברים להתעסק בהם. אז שולט הוא לא ! לא שלך ולא בכלל. אבל את עדיין נשלטת , רק כזו שצריכה למצוא את דרכה, לסמוך על עצמה, להתפקח ולהתפתח.
)