סופרגירל תמיד תהיה בתוכי. היום הגיע הזמן להתפתחות מחדש, להכרה שסופרגירל יכולה להיות גם וונדרוומן, שיש לי "כוחות על" נוספים ואנרגיה מתחדשת.
כש L שאל ואני עניתי, הכל התיישב במקומו :
L : למה בעצם ?
B :
כמה ולמה זה כואב לי להתגעגע למשהו שאולי לא באמת היה קיים. או לפחות התקיים בעיקר בראש שלי ובלב שלי ואף פעם לא ידעתי ולא אדע אם מעבר לחיבור נחמד, הרגש הזה היה הדדי. ולמה קשה לי כל כך להתנתק מהרגש הזה, למרות הזמן הקצר של החוויה? למרות שתמיד הייתי בחוסר ודאות עם עצמי ותהיתי מה אני עבורו ובאיזו עוצמה.
ואם הקיום של זה רק אצלי, מה בעצם הבעיה להתנתק מ x ולעבור ל y ? לתת למישהו אחר שרוצה להיות הדאדי שלי למלא את החסר ? לפתח מחשבות ורגשות כלפי מישהו אחר ולבנות בראש שלי עולם שלם, הצגה שלמה, רק עם שחקן ראשי אחר ?
למה זה כל כך קשה ? הרי אני כל כך רוצה, כל כך זקוקה. והרי הוא כבר ממזמן שחרר, ויתר עלי, המשיך הלאה, מחפש, מצא או פשוט קשור ממזמן כבר לאחרת.
ואני.. בהחלט מנסה, אני מתחברת, אני נהנית, אני אפילו מנסה להתמסר ולהיות מסומנת. אז מה לעזאזל כל כך חסר לי ? למה אני לא מסוגלת להתגבר על געגוע למשהו שאולי לא באמת קיים. למה אני מייסרת את עצמי ? או שאולי זו רק התהייה אם בכלל גם הוא מתייסר ? אם אהב? אם מתגעגע ? אם מרגיש בחסרוני ? אם בכלל הייתי משמעותית עבורו ובחייו ?
ואולי בכלל הגעגוע הוא רק לתפאורה ולא לשחקן ? אולי הגעגוע הוא לסוג הקשר, למה שזה נתן לי ומילא ? לתחושה שאני שייכת, שיש לי דאדי אמיתי ואני הילדה הקטנה ? לתחושה שאני עטופה, לתחושה שמישהו כאן לא רק כי בא לו לזיין או להכאיב לי, אלא כי אני באמת יקרה וחשובה לו ? מישהו שפשוט יהיה הדאדי הבא שלי ?
L :
יקירתי, את כולך רגש ומתוך המקום הזה הנתינה שלך נובעת.
תפאורה זו הצגה ואת לא הצגה, את זקוקה למהות.
נתעלם רגע מהמי. נתייחס אלייך. כשאת נותנת את עצמך זה אבסולוטי.
את כנראה תהיי מוכנה לספוג הכל וגם את הכאב בלב, אבל דבר אחד הוא מהותי
והוא גם כנראה מה שהיה חסר בבסיס... שהאדם שאתך מחוייב ובא מאותו מקום.
לדעת שלא משנה מה יקרה, הוא ידע גם לשים את עצמו בצד לרגע ולהיות בשבילך.
זאת רשת בטחון וקשר אמיתי.
חברות ללא תנאים.
את כזו.
אם אני כל ההגיון כעת, אני אזכיר לך זאת שוב ושוב וכמה שרק צריך.
לעולם אל תנסי להיות מי שאת לא
B:
אוףף כמה שאתה מדויק
L :
ואת הכאב שלך ניתן היה להרגיש בכל מילה. אז הכי חיבוק שיש.
לנשום. לזכור שלפעמים סוף הוא רק התחלה.
B:
אני בהחלט בהתחלה. חוזרת אל נקודת המוצא, אל עצמי.
משאירה את סופרגירל כאן איתי ומעצימה את וונדרוומן שבתוכי, לפרוץ את הדרך החדשה. נועזת ומעזה יותר מסופרגירל, עם או בלי דאדי לצידה.
Betty❣️
