כמעט צהרים, שאריות סופה בחוץ ואין חשמל. עוד לא הגיעה השעה לצאת הביתה ואני מתלבטת, מה לעשות עם עצמי עכשיו. מקבלת הודעה : "בואי למשרד הראשי, כל החבורה של בטי פה, רוצות לדבר איתך".
וזה מריח לי... אוףףף אבל הולכת.
הן יושבות שם במין מעגל, 5 חברות שאיתי כבר תקופה. עברנו הרבה ביחד, כל אחת והחבילה שלה. מה קרה אני שואלת, מנסה להבין אם הן כועסות או מוטרדות מהפרזנטציה שהפלתי עליהן להכין למחר או מכמות העבודה. מנסה להסיט ממני את נושא השיחה. "שבי" הן פוקדות עלי, כל אחת בתורה.
"תראי בטי, אנחנו מודאגות. כבר תקופה ש'את לא'. והגיע הזמן לשנות את המצב".
לא הבנתי, אתן עושות לי 'התערבות' עכשיו ?
"לא", הן צוחקות. "זה התפקיד שלך בחבורה. את זו שתמיד דואגת לנו, הגיע הזמן להעיר אותך בחזרה"
"עבר מספיק זמן מאז שאתם לא יחד" אומרת לי ג'. "הוא חי את החיים מהיום שעזבת את הבית, את יודעת" "יוצא, מבלה, נהנה, הוא לא לבד". "הגיע הזמן שגם את תתקדמי". "מגיע לך מישהו שיחבק אותך" "את חייבת להשתחרר" "את לא יכולה להמשיך עם הלבד"
היא מצחיקה אותי,
אם רק היתה יודעת שהתקדמתי תוך כדי, כבר ממזמן, אם רק היתה יודעת מה עברתי מאז,
אם היתה יודעת שהדמעות שהיו בכלל לא היו קשורות אליו.
"תראי, אנחנו לא מתכוונות לעוף עליך עכשיו, את יודעת לבד כמה את עצמאית, יפה, חכמה, מלאת חיים. הגיע הזמן שתראי את זה שוב לעולם" הוסיפה ד' ואמרה "יש בך כל כך הרבה לתת ומגיע לך לקבל בחזרה".
ול' המשיכה "באמת בטי, זה הזמן שלך לעוף עכשיו, לצאת לבלות, להתנסות, לצבור חוויות" (נו, היא גרושה כבר שנתיים, הפכה למומחית גדולה).
"בואי איתנו הסופ"ש, יש מסיבה, תכירי, תזרמי. מה יכול להיות רע ?"
ואני, מתחמקת בתירוצים מפה ועד הודעה חדשה, כי איך אני אסביר לה שלא מרגישה בנוח בתוך כל הוניל המלוקק, שהצורך שלי הוא אחר וכל כך חזק ?¿
שואלת אותן אם אין להן משהו אחר להתעסק בו, חוץ מ'חיי האהבה' שלי, אם שכחו מה חשוב להתמקד בו.
מנסה להסב את תשומת ליבן לדברים האמיתיים שמטרידים אותי. והן, כאילו במקהלה מסבירות כל אחת במילים שלה, "בטי, הכל קשור, הכל משפיע, האושר שלך לא תלוי בזה או אחר, אבל זה חלק מהדרך אליו ובטח יהפוך את הדרך למעניינת יותר"
ומ', באסרטיביות האופיינית לה, לא מוותרת ואומרת, "תבחרי תמונה, ויאללה בואי נחליט מה לכתוב שאת רוצה".
היא פותחת את האפליקציה הראשונה ומתחילה..
בטי, 46, גרושה, גרה ב ***
בגרוש ואבא בעצמו, משכיל, נאה, איכותי, גבוה, בלה בלה בלה בלה
"נו בטי, תחליטי כבר מה את מזמנת,
מה את רוצה !".
ורק ח' יושבת לה בצד, לא משתפת איתן פעולה. מסתכלת בי במבט חצי זחוח, חצי מבין, כאילו גילתה את הסוד שלי מזמן (בכל זאת התעלמנו פעם אחת מהשניה בכניסה למועדון ברחוב הארבעה.. אז אולי הסוד שלי שמור אצלה ?)
כאילו היא מבינה ובא לה לצעוק להן "תניחו לה" . "בטי היא ילדה קטנה שרק רוצה דאדי משלה".
ואז מישהו נזכר להרים את השאלטר. תודה לחברת החשמל. ברחתי.
Betty❣️