סופר גירל או סופר נובה ?¿

סצנה שניה - (או אולי רק משאלת לב שלה).

מתעוררת לתוך מגע,

הראש עדיין על הכרית

רגל ימין מתוחה

רגל שמאל מכופפת קרסול אל ברך, 

מסיטה מבט הצידה, שאריות היין בכוסית ושעוות הנר שטפטפה השאירו סימנים על השידה.

האזיקים זרוקים על הרצפה. מתי שחרר, מתי השתחררה?

מזהה לא מזהה את המיטה בה היא שוכבת, שלה? שלו? כמה זמן באמת ישנה? 

הוא מבחין במבט המבולבל שלה. היא ציפתה שיחזיר את כיסוי העיניים איתו נרדמה, אבל הוא מניח על עיניה את משקפי הראיה שלה, רומז בתנועותיו, תסתכלי עלי, תסתכלי אלי עכשיו.

היא מרגישה את גופו מטפס עליה, מנסה לחבק ומבינה שרגלו האחת דורכת על ידה הימנית וידו השניה נועלת את שלה.

היא מנסה להתמתח, כאילו להתמקח איתו על מה שהולך לקרות בינהם כאן ועכשיו, מבקשת שיתן לה רגע להתפקח. אולי זה הזמן שלה לברוח חזרה.

הוא שולף את הכרית מתחת לראשה, ידו אוחזת בשערה, הראש מורם בעוצמה ובלי הכנה והצוואר נמתח.

הרגלים מתחילות לנוע תחתיו, היא מחפשת מרחב הבנה למה שקורה לגופה מולו ותחתיו. 

והוא, ממשיך לטפס וכובד גופו נח על כולה. הוא מזדקר במדויק מעל הרווח שבין ירכייה, נוגע לא נוגע.

הבל פיו מתערבב עם ריח גופו, תחושת סחרור מציפה אותה. האם היא מוכנה למה שהולך לקרות עכשיו, האם רוצה. האם מתמסרת מחדש.

הוא לוחש באוזניה, 'בוקר טוב ילדה שלי'.

נרטבת. 

היא מאבדת כל תחושה. היא לא זקוקה יותר למגננה.

והוא יבין, סצנה שלישית כבר לא תהיה משאלת לב. היא כוונה ברורה.

Betty❣️