סופר גירל או סופר נובה ?¿

סצנה שלישית,

אחרונה.

היא הזדקפה על קצה המיטה. רגליה נוגעות ברצפה והמחשבות מעבר לתקרה.

אצבעו החלה לטייל על חוליות גבה, חוליה אחר חוליה הרגישה את המגע שלו מתקרב ומתרחק. 

מנגינות מהערב הקודם והשיר שכל כך אוהבת ולחש באוזנה אתמול תוך שאוחז בירכה, עוד הדהדו בראשה. 

משהו קורה, היא מרגישה. 'למה קמה כל כך מוקדם' ייסרה את עצמה ?¿

תפסיקי לחשוב יותר מדי, תפסיקי לחפש תשובות לשאלות שלא נשאלות היא אומרת בליבה.

'צריך לקום, תנצלי את היום שלך ולי יש עוד נסיעה' שמעה אותו אומר והתעלמה.

רציתי לתת לו את היום שלי, רציתי לתת לו אותי בחזרה, שישתמש בי, צעצוע במתנה.

היא נשכבת חזרה, העיניים נעצמות חזק. מרגישה את ידו מלטפת ומושכת את שערה. הוא הפנה אליה את גבו והיא מייד בתנועה חדה אחריו טומנת את ראשה בין הכתף לגבו. להריח לעוד רגע, לא להפסיק להתמכר. מרגישה את שערות גבו שכל כך סלדה מהן בהתחלה מלטפות את אפה ומתקשה להתנתק מהן, מהמגע שלהן, העוקצני, המלטף. כמותו.

הוא מתהפך על גבו ודוחף את ראשה אל בין רגליו. ליבה נאטם, מתקבע במקומו, האם שם מקומה ? כנועה לרגליו, לתאוותו, לרצונו שלו ? 

הרי לילה שלם שכבה בחיקו, הצמידה ראשה לליבו והוא אמנם כינה אותה 'ילדה' אבל כבר זמן רב לא כתב, אמר או התכוון 'ילדה שלו'.

והיא ידעה בעצב רב, היא לא. 

בכוחניות לא אופיינית לה השתחררה מאחיזתו ונשכבה לצידו, עוצמת את עיניה ומנסה להסתיר את מבוכתה מתחת לשמיכה. מבולבלת מתחושותיה, מהרצון להעניק לו את כולה מול הידיעה שאין לכך תכלית או מטרה.

נשימותיו החלו מתרחקות, היא פקחה עין מהוססת. צל גופו נעלם מהחדר. האם כבר היה לבוש במכנסיו ? 

מן המרפסת הצמודה היא מריחה את ריח הסיגריה המוכר. הוא שם והיא עדיין במיטתה, שרויה באשליה אבודה. 

וגם הוא אבד.

את הסצינה הבאה תכתוב כבר בסיפור אחר, שעוד לא טוותה.

Betty❣️