סופר גירל או סופר נובה ?¿

השבת כבר נכנסת, מדליקה את הנרות וחושבת על הדיסונס
על ההבדל בין הקודש לחול, לא זה הכללי והידוע. אלא זה הפרטי שלנו. זה שהוביל אותי להתעקש להדליק את הנרות דווקא מולך, בחלון הבית שלך.
אתה החטא הכי גדול שלי, בעולם בו לא האמנתי כי קיימים חטאים. אתה האמונה הכי גדולה שלי במקום בו לא מאמינים. אתה בשבילי זמן קודש. ועבורך, אני זמן חול, הקיים המובן מאליו שתמיד כאן. אני ימות השבוע הבטוחים, השגרה. ואתה זקוק לקודש שמביא איתו חילול, ריגוש אחר, לזה שמפציע ושובר את השגרה, להתרגשות הארעית, לחטאים שלך במקומות האסורים. לחטא שהוא לא אני ואתה.

_{(כל הטיוטות בסוף יוצאות)}

שלמים

_{מבינה אותך הרבה יותך ממך.}