כותבת לך מכתב, בלי כתובת בלי שם.
לא שלי, לא שלך. אולי בכלל לא תקראי, אולי בכלל את לא יודעת עדיין שהוא נכתב לך. כי לא הבשלת, כי לא בגרת מספיק להבין את המילים שלא נאמרות, לפעמים רק נכתבות. אני צופה בך, מתעדכנת, רואה תהליכים שאת עוברת ותוהה, איך את מצליחה לעבוד ככה על כולם. ובעיקר על עצמך. כמה עוד תתעלמי, תדחיקי, תשקרי, תייצרי מצג שווא של אושר בלתי נדלה. אני יודעת את האמת. אז אני כותבת לך :
ילדה יקרה,
תתעוררי. תביני איך הדברים עובדים. תפסיקי להיות תמימה.
תתרכזי בעצמך, תהני מעצמך וממי שאת. קחי לך את הזמן שלך להכיר את עצמך, כמו שאת באמת. תגלי מי את.
תפסיקי לתלות את האושר שלך בתשומת לב כזו או אחרת, תפסיקי לתלות את האושר שלך באלה שהיו או אלה שיבואו, תפסיקי להתחרות עם העולם על כמה היום של מי יותר מושלם.
תתנתקי, תתנקי.
תאפשרי לעצמך לנשום יותר עמוק, יותר לאט. בקצב אחר, שונה ממה שאת מכירה. ותראי, דברים פתאום ייראו אחרת, התוצאות כבר לא יהיו אותו הדבר.
את לא 'אחת שיודעת'. את האחת שצריכה ללמוד מחדש. הנסיון שצברת עם השנים, התאים למה שהיה, למה שהכרת, ולא מתאים לתקופת החיים החדשה.
זה נחמד, נעים וטוב להיות כל הזמן בנתינה, אבל הגיע הזמן לעצור ולתת לעצמך. וגם, ללמוד שמגיע לך לקבל.
זה יפה מצידך לדאוג תמיד לבריאות של כולם אבל מה עם שלך ? ובעיקר הנפשית והרגשית ? איפה את ??
זה נפלא להכיל את הכאב של כולם, אבל הגיע הזמן לפרק את שלך.
זה מצוין לשמוח בשביל אחרים, אבל הגיע הזמן שהשמחה תהיה שלך ובתוכך.
תפסיקי להתייסר על מה שהיה, על דברים שרצית ולא קרו, על אנשים שיצאו מחייך, על דברים שלא מימשת. תזמני הכל מחדש וטוב יותר. תתמקדי ברצונות שלך, במה שמקדם אותך ועושה לך טוב.
ותשאירי מקום ודלת פתוחה לקבל הכל, בהבנה, בחזרה, בהתחדשות, מחדש והכי חשוב, מקום לטוב, מקום למה שאת באמת רוצה וראויה, לחדש. הכל מגיע אליך כשאת מאפשרת לעצמך לקבל את עצמך כמו שאת.
שלך, Betty❣️.