"וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה, וַיִּשְׁמַע ה' אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא לֹא אָבָה ה' הַשְׁחִיתֶךָ." (פרק י, פסוק י).
ארבעים, הוא המספר הנדרש לתהליך התפתחותי מתמשך, עד המעבר למצב חדש.
גם התחדשות רוחנית, כלומר, זיכוך הגוף לשם עליית מַדרגה לרמה רוחנית גבוהה, מתפרסת על פני ארבעים יום. ובנוסף, ידוע שסוד הזיכרון תלוי במספר ארבעים, ולפיכך יש לחזור ארבעים פעם על הלימוד, על אותה הפעולה או מנטרה, עד המעבר למצב החדש של זכירה, כחלק מהאדם עצמו וההסתגלות, זכרון עבודה או רגשי.
ארבעים יום וארבעים לילה, הזמן הנדרש לתהליך התפתחות שכלו ובינתו של האדם בעולם, עד שיבשיל כראוי ויוכל "להבין דבר מתוך דבר, ולהורות כהלכה".
שכן כל תקופה, יום או שנה, עד נקודת הארבעים, מהווה יחידה ומקשה אחת. ואילו נקודת הארבעים היא נקודת הסיום, ושלב המוצא, המעבר, לשלב הבא.(לקוח מאתר "הידברות", תודה לזו ששלחה לי)
אז חלפו להם 40 יום ולילה, מהרגע שהשתנה לטובה הבית שלי והאוצרות שלי איתי. 40 יום ולילה מאז שאדם שאהבתי נגע בי ובליבי בפעם האחרונה ביננו ואז נגמר. 40 יום ולילה מאז שהכלבה שלי מתה, 40 יום ולילה מאז שהבנתי שאני לא תלויה או תלותית יותר. 40 יום ולילה מאז שבחרתי בעצמי (כן, הכל קרה באותו יום!)
וזה הזמן שנתתי לעצמי, כדי לעבור לשלב הבא, השלב בו אני לא תלותית או תלויה (אלא אם בחרתי בזה תוך כדי שמוצלפת בהנאה), השלב בו אני האחראית הבלעדית על הדברים הקטנים שגורמים לי אושר.
המנטרה בארבעים יום האחרונים היתה: "את הדברים הגדולים ניצחת ומנצחת בגדול, הקטנים קטנים עליך", לא זקוקה יותר להבטחות וציפיות שאולי הרגעים הקטנים האלה יקרו, אלא מממשת אותם לעצמי. וכן, אפשר להחליט לבד, לבחור לבד וגם ללכת לסרט/נופש/איקאה/בר ומועדון גם לבד אם זה מה שגורם לי אושר.. אין צורך לחכות, אין צורך לחיות באי וודאות. 40 יום ולילה בהם למדתי את עצמי מחדש.
אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה
אבל מי סופר....
3.10.23 Betty❣️
לבד במדבר
ביחד איתך
עלינו להר
וזה לא מוזר לך
הפחד נגמר
לבד בלב ים
אבל את איתי גם
אם הזרם מוגזם
עוד נמצא את
הדרך לצוף
באתי
כל הדרך עד שנשברתי
קחי אותי אלייך
באתי
כל הדרך עד שנשברתי
קחי אותי אלייך
משוטטת בלילות
לבד עם אלף שאלות
כמו אולי זה טיפה יותר מדי
ואיפה הלב שלי איי
מדליקה את הנרות
אבל אנלא רואה אורות
להפסיק לפחד מזה הלוואי
שתשמרי עליי אני אשמור עלייך גם
לבד מול כולם
הם אומרים לי חכי
כי הדרך איטית
וזה לא הזמן שלך
אבל איך הם יודעים אבל איך הם יודעים
לבד על במה
אבל את מקשיבה
ואז כל הקהל נעלם כמו ציור על החול
הנה בא גדול
באתי
כל הדרך עד שנשברתי
קחי אותי אלייך
משוטטת בלילות
לבד עם אלף שאלות
כמו אולי זה טיפה יותר מדי
ואיפה הלב שלי איי
מדליקה את הנרות
אבל אנלא רואה אורות
להפסיק לפחד מזה הלוואי
שתשמרי עליי אני אשמור עלייך גם