הוא פותח את דלת הבר ואומר בחצי התנצלות חצי אכזבה "זכרתי את המקום יותר סליזי" . חיוך נמרח על פניי, יודעת בדיוק למה הוא התכוון, מכוון.
המארחת מציעה לנו לתלות את המעילים, האינסטינקט שלי אומר - לא בטי, תשאירי אותו עלייך.
מתיישבים בשולחן, מולנו צרפתייה לא נאה במיוחד נועצת מבטים. בי? בו? היא מדמיינת מה הולך לקרות? גם אני לא דמיינתי.
מלצרית בחזייה אדומה מבעד לחולצה שקופה שלא משאירה מקום לדמיון מגישה לנו תפריט. 'אני מזמין לך לאכול', הוא קובע. יודע בדיוק מה המשקה עבורו ובלי היסוס מזמין גם עבורי ומדייק, לא מודע בכלל איך מילים קטנות מפרקות אצלי חומות, כמה אני מרגישה מולו קטנה אבל גדולה. לאט לאט מצמידה את גופי אליו, מתקשה להסיט את המבט משפתיו המשורטטות, אלה שטעמן ממכר ומושך אותי אליו כמו מגנט. ידו עוטפת אותי, מקרבת, מצמידה יותר. בתנועה איטית הוא שורט את ירכיי ואני מפנטזת על שעה שלמה בה אשכב תחתיו והוא ישרוט כל חלק וחלק מגופי. אני מורידה את המעיל ומניחה אותו על ברכיי, סימון שידו יכולה להמשיך ולטפס מעלה. בכל זאת, רצה סליזי...
המשקה שלי מגיע ואיתו גם המנה. תשתי הוא אומר, אני לוקחת לגימה, האפרול האהוב עליי בנגיעות אחרות, משכרות. ותוך כדי כבר מרגישה את ידו חודרת במרווח בין התחתון לגרביון. תפשקי! הוא לוחש לתוך אזני ומקרב שפתיים. טעם המשקה חוצה לשונות, הוא מרוצה מהבחירה. מרימה את עיניי ופוגשת שוב במבטה של הצרפתייה, אין לי שום ספק שהיא תוהה עכשיו מה קורה מתחת למעיל ולמה אני מתפתלת ונצמדת כל כך לגבריותו. ידו האחת חופרת בתוכי והשניה מגישה כפית מלאה בטעמים אל פי. הוא מאכיל אותי וחופר בו זמנית, צובט ומלטף. משתלט על כל חוש שיכול להיות מופעל בגופי. את לא גומרת, הוא פוקד, ואני ילדה טובה ומתאפקת. מנסה להצליב את רגליי על ידו ללא הצלחה. הוא מסעיר בנשיקה ואני עסוקה במחשבה האם הוא מרגיש מה מתחולל בגופי?, כמה אני רטובה ובציפייה שרק יאמר ויאפשר לי?. אני גונחת לתוך אוזנו ומתפרקת כשהוא נותן אישור ואומר 'עכשיו'. הצרפתייה קמה, אולי ממבוכה. איתה גם הגבר המבוגר שלצידה. שנינו מסתכלים, בוחנים ופורצים בצחוק 'אתה חושב שהוא הדאדי שלה? אני שואלת' אבל לא נראה שהוא מענג ודואג כמו שדאדי יודע.
הערב ממשיך אל תוך לילה של נגיעות ואינטימיות חדשה בחניון, במועדון ובחוויות חדשות שקורות בטבעיות. האגו שלי התפרק, אני שבויה בקסם אחר. ריגוש של התחלה ורצון שמבעבע לרדת על ברכיי בכל בקשה.
ועוד רגע הדרך תיגמר והלילה יסתיים, לא לפני שהוא יגיד "היית ילדה טובה, מגיע לילדה שלי לגמור"
ודאדי, הוא יודע בדיוק איך לגרום לילדה שאני לגמור. יודע מצוין.
ואני גומרת, רועדת, גונחת, מייבבת, מתפוצצת, מתפרקת פעם אחר פעם ורק מבקשת שהוא יגיד זאת שוב. והוא אומר "היית ילדה טובה" אבל זה לא מה שרציתי לשמוע... אלא את חלקו השני של המשפט.
למשמע המילה 'ילדה' אני נמסה. למשמע הצמד 'ילדה שלי' אני נרטבת.
לילה טוב דאדי.
Betty❣️