סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מצחיק אז צוחקים, לפעמים גם כשלא מצחיק.

לפני 4 שנים. 3 במאי 2020 בשעה 5:15

פרקתי והעמסתי מדיח, נקיתי את הכיור שהתרוקן יסודי, החלפתי את כל הספוגים במטבח. והברקתי את השיש.

הייתי בשרותים 3 פעמים

הסתובבתי במיטה עשרות.פעמים עד שהבנתי שמה שמציק לי זה כאב שמפלח את הגוף.

 

אני כל כך רגילה אליו, 

הוא כל כך נוחח ושם כל הזמן, שאני כבר לא שמה לב בכלל, לזה שהוא עלה בכמה פעימות אם הוא עושה את זה לאט ובהדרגה.

רק כשזה במכה אני מרגישה את זה.

כבר לא מאמינה למשככי הכאבים, הם בקושי עובדים אז הפסקתי אותם שוב, כדי שיחזרו לעבוד.

כך זה עם כל הנרקוטיקה שאני מקבלת.

הגוף מתרגל וצריך להרעיב אותו כדי שזה יפעל ושב, אחרי כל פעם זה עובד קצת פחות. עד שזה לא יעבוד בכלל.

בינתיים לפחות עוד לא התמכרתי, אז יכולה להפסיק ולהמשיך מתי ואיך שבא לי....

הייתי בהפסקה כמעט שבועיים.

עכשיו חזרתי למינוני ריצפה, שהיו הורגים פיל צעיר. ולי לא מדגדגים את האף, רק מגרדים בו.

בינתיים מחכה שהאופתלגין המצחיק אך מושלם יעזור קצת.

הוא משיף את הפינות הממש חדות של הכאב ונותן לי להתמודד איתו יותר בקלות

התקופה של החודש, החילוף עונות.

הפיברו, האנדו השחלות....

הגב, הקרסול, הכתפיים, הכפות רגליים, כל הרגליים, הכל צורח מכאב, השרירים, העצמות, הפרקים, הפנים, חתולו של תיקרה שרירי הפנים שלי ונעילת הלסתות שלי צורחים מכאב...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י