שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מצחיק אז צוחקים, לפעמים גם כשלא מצחיק.

לפני 3 שנים. 1 ביולי 2020 בשעה 15:18

הונילי הזה שלי, הוא יותר הכל מהכל.

הוא עוטף אותי כרע לי ומנחם.

עד שלא רע לי יותר. גם אם הוא כבר נרדם.

 הוא משחרר אותי לעוף כשטוב לי, אבל שומר עלי מלמטה שלא אפול.

הוא אוסף אותי כשאני מתפרקת.

ומרכיב מחדש

הוא מנשק את הכאבים ממני

ומלטף את הרע החוצה.

ואני כל כך אוהבת אותו.

לא תמיד מבינה איך אני יכולה לרצות עודף חוץ ממנו..

..

ולא תמיד מבינה איך יכולה לשמור אותו רק לעצמי.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י