מצחיק אז צוחקים, לפעמים גם כשלא מצחיק.

מיאו וחתול צועק כי הפסקתי לסרק אותו.

כואב לי ואני מחכה למשלוח תרופות מגיסי... 

ואין לי כוח.

והאיש סחוט וכבר איבד צורה ולא מצליח לגרור את עצמו לעזור לי.

ובכנות אני רק רוצה לצעוק עליו שיעזור לי ואני לא יכולה לבד.

אבל אני מבינה, אני תמיד מבינה.

מי כמוני מבינה מה זה גוף קורס שלא משתף פעולה. ולא בא לי שהוא יקרוס פיזית.

ואני רואה לו בעיניים ובהתנהגות שהוא בדרך לשם.  הוא שוכב במיטה במקום לצבוע.

זה אומר לי הכל!

ואני אבודה, אני לבד ואין מי שיטפל בי.

אחותי בבידוד עם חשד לקורונה, עשתה בדיקה הבוקר.

גיסי מפרפר

והכל קורס מסביב.

אני לא יודעת איך להמשיך מפה.

וכל כך, כל כך, כואב לי!

וגם אם רציתי כבר אין לי איך להגיע למיון לקבל עזרה.

אין מי שיעזור לי

שוב מתמודדת לבד.

ועכשיו גם צריכה לטפל בו...

כי כזו אני.