יש לי חלום הזוי מאז שאני נערה האמת.
לכתוב ספר על החוויות שלי והזכרונות שלי
ומסתבר שזה חלום שלא רק אני חולמת עליו :)
לולה המהממת שאני מתה על הבלוג שלה הניצה את החלום הזה מתרדמת.
והתכתבנו קצת בבלוג שלה
ויצא לי הפוסט הבא שהייתי חייבת להביא לפה!
על חיי המיניות והבדסמ שלי לאורך השנים.אולי אנסה את זה פעם, מדיי פעם אני כותבת זכרונות עבר, לפעמים צריכה להיות זהירה כי לא מעט מהאקסים היותר בולטים עדין מסתובבים פה.
לפעמים אני חושבת שהמוח שלי סינן.
סינן את הימים שעשיתי אחד בבוקר ואחד בערב.
והאמיני לי שאני עשיתי אותם ולא להפך :)
זרים ומכרים.
הרוב היו כאלו שעברו אצלי, פעם, פעמיים שלוש, אם היה להם מזל אולי ארבע.
וזה מצחיק אותי, שאני, הבישנית והמופנמת.
פרח הקיר במסיבות בתיכון שהתחבאה בצד בקצה רחבת הריקודים.
עמדה על במות והופיעה.
דילגה להנאתה מפרח לפרח ושברה לבבות, אויי כמה לבבות שברתי בלי להבין שאני עושה את זה אפילו.... וכמה פעמים נשבר לי הלב.
לצערי
בן שאר הבעיות המחלות שלי פוגעות בזיכרון... אירוע מוחי ומחלות שגורמות לטשטוש מחשבתי ושוב פגיעה בזכרון.
הייתי מתה לשבת לכתוב
או אפילו להקליט את הזיכרונות שלי מהתיכון והלאה במעין ערמה של סיפורים קצרים....
עברתי ערמות של חוויות מטורפות
ומאוד קיצוניות אחת לשניה.
למדתי בפנימייה ושם הייתי התמימה=זו שאפילו לא התנשקה הבתולה האחרונה בקבוצת הגיל שלי? בטוח בקבוצת המגורים שלי... כבר בשנה הראשונה.
ומצד שני.......
עשיתי כבר אז מיני סשנים בסופשים כי זה מה שעניין אותי אפילו בלי לדעת שזה מה שזה....
אני תמיד צוחקת, ישבתי לגבר על הפנים הרבה לפני שנישקתי לגבר את הפנים...
ועכשיו לכו לקרוא את לולה ואת הפוסט שהוביל למניפסט
