לפני 3 שנים. 14 באוקטובר 2021 בשעה 10:26
אני רוצה לזכור את כולם
כל רגעי האושר הקטנים האלו שנותנים לי אוויר בראות הנשמה.
את יום ראשון מלא התאווה שבילנו השבוע יחד.
את רגעי המתיקות בבקרים כאשר הוא מוודא שקמתי ברוך אין קץ
שמתקן לי את הצלקות הנוראיות ממנה, זו שאתמול נקרע לי הלב מגעגוע אל האמא שמעולם לא הצליחה להיות עבורי.
זו שכל רצון טוב שלה נגמר בנמקים בנשמה שלי, בפגיעות פיזיות בגוף שלי, שאני גוררת עד היום.
אז כן, אחרי הכאב של אתמול היום אני רוצה להתרכז ברווך האמיתי של חיי
בחתולים המגרגרים ששובים בערמה בחיבוק שלי.
ברוך הקול שלו בבוקר כשהעיר אותי
בתמיכה והמילה הטובה של אחותי
בטוב המועט שמאיר היום באור יקר אין קץ חיים שלמים בחושך