מצחיק אז צוחקים, לפעמים גם כשלא מצחיק.

לאחרונה בעקבות קבוצת נשים חדשה לנשים ותיקות וחדשות, בעולם הבדסמ.

קורה משהו שהרבה זמן לא קרה.

מגרדות לי הידיים. מגרד לי המוח.

שורף לי לנהל סשן.

לקחת מישהי, מישהו אני לא קטנונית.

העיקר שיבטחו בי כמה שיותר, שישחררו ויתנו לי לשחק איתם, בהם. 

לקחת אותם לנסיעה ברכבת הרים משגעת, מהנה, מטריפת חושים.

כאב ועונג, פחד ושלווה. 

והכי חשוב, הנאה! שלי ושלה או שלו.

מודה, כן במציאות אני מעדיפה רק אישה.

אבל במציאות אני גם מודעת שאין לי כרגע באמת כוחות לעשות את כל מה שמגרד לי לעשות.

למרותשלא סישנתי לא מעט זמן.המוח שלי לא מפסיק לבנות תסריטים ורעיונות לסיטואציות מיניות, בדסמיות. 

אני רוצה לשחק לבד עם מישהי.

אני רוצה לשחק עם מישהי יחד עם השועל שלי.

אני רוצה לשחק עם חברות, עוד שולטות, עוד נשלטות.

אני מתגעגעת לתקופה שהופעתי על במות.

שהשתתפתי באורגיות ופליפארטיז.

ואני די בטוחה שלגוף שלי אין את הכוחות הפיזיים לכל זה.

ואני עייפה מהמעצורים שהגוף שם לי.