מצחיק אז צוחקים, לפעמים גם כשלא מצחיק.

עברתי אתמול הזרקות של סטרואידים לעמוד השידרה.

התחלתי שבוע שעבר תרופה מיוחדת לאנדומיטראוזיס.

איך שהוא השילוב של השניים הקל לא מעט כאבים.

מה שהיה נפלא לכמה שעות.

הבעיה שהגוף שבור כל כך שפשוט אזורים אחרים בגוף זוכים כעת להרהיב בכאביהם.

ועדין יש משהו שמקל עלי

בזה שחלק מהקושי פחת.

ואני יודעת שזה עלול להיות זמני, אולי זמני מאוד.

ומצד שני בסוף החודש אמורה להתחיל עוד טיפול חדש לראות אם הוא יקל.

משהו בי, מסרב להפסיק להיות אופטימית.

ואני אוהבת את זה.

את הניצוץ הזה שמזכיר לי כמה כוחות תמיד היו בי ותמיד יהיו בי, אני מקווה.