במיוחד כשיש בבית בן זוג שכל כך מותאם אלי, כל כך מפרגן וטוב.
כשהסקס מפוצץ את המוח והכוס.
כשבאמת כל כך טוב ביחד.
זה לא שכל הטוב שיש לי כבר מונע ממני לרצות עוד. ממש לא!
אני פולי כי כך אני בנויה. כי כך תמיד היה לי נכון לחיות ולהיות. וכך טוב לי בתוך עצמי.
אבל כשהכל כל כך טוב ובכנות זה לא שחסרים קשיים, גם הם שם. אבל הם נורמלים וקל להתמודד איתם ביחד.
אבל כשכל כך טוב, אני נהיית כל כך מפונקת, כל כך לא מתפשרת.
כל כך יודעת למקד ולצמצם את מה שאני רוצה וחסר לי ולא מוכנה להתפשר.
מוכנה להיות בלי מאשר להיות עם מישהי שלא באמת מתאימה לי.
זה עבד לי עם הזוגי, העדפתי כבר להיות לבד מאשר להתפשר ואז השלמות שזה הוא הגיע לי.
ועכשיו, עכשיו אני רוצה אישה, כי בכנות, שם נשארו לי פנטזיות. כי עם נשים מרגיש לי שהכל יהיה חדש ומפתיעה.
כי עם נשים תמיד היה לי קשה יותר ועכשיו אני רוצה לאתגר את עצמי לזה.
אז כן, להיות פולי,זה לעשות ג'אגלינג נפשי.
לדאוג לנפשות של כמה אנשים שיקרים לי במקביל וגם לעצמי.
אבל עם כל הקשיים זה מה שמטיס אותי לגבהים של אושר.
אז אני סבלנית.
בסוף אמצא לעצמי את האישה, נשים, הנכונות לי לעכשיו.
והזוגי, הוא פה שומר ותומך ומפרגן.כמו שבחיים לא חשבתי שאפשר שמישהו יפרגן לי. אפילו לא אני לעצמי.
והלב שלי כל כך מתפוצץ מאהבה לזוגי שלי, שאני צריכה עוד מישהי לשפוך עליה אהבה. כי יש בי כל כך הרבה ממנה.