צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מצחיק אז צוחקים, לפעמים גם כשלא מצחיק.

לפני 5 שנים. 16 בינואר 2019 בשעה 12:19

מצד אחד, אני בזמן האחרון כל כך משתוקקת לצעצוע מתוק וחמוד.

כזו עם קימורים ורכות נשית וישבני ברזל.

לפרוק עליה את כל מה שהצתבר ב5 שנים האחרונות בלי.

בלי צעצוע לשחק בו.

רוצה לשמוע אותה גונחת ונאנחת, אנקות של עונג וכאב מתערבבות בסימפוניה מושלמת.

רוצה לנער את האבק מהשוטים.

ולראות כמה כוח נישאר לי במותניים.

 

 

ומצד שני,בא לי שהוא ילטף לי את הפנים.

אבל עוד לא הצלחתי לבקש את זה.

מההכי סוטה להכי ונילי.

ואני, אני בכלל שונאת ידיים ליד הפנים שלי. 

פעם כמעט זרקתי מישהו מהחלון בגלל זה.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י