ערב טוב...אני חוזרת כמה ימים אחורה למפגש שלי
עם מאסטר G המקורי..התבקשתי על ידו להגיע לבית שנמצא בין כביש לעפר משהו שלקח אותי קצת לעבר.
ואכן הגעתי הצצתי נכנסתי לדירה ,התבקשתי לשבת על הספה לצידו..הדירה היתה נינוחה נעימה ודיי מזמינה.בכורסא ממול ישב בחור נראה ביישן שתקן
שבעצם התברר שהדירה שלו היא.על השולחן עמד לו בקבוק יין וכוסות שבמהרה נתמלאו בכדי להרטיב את פינו.עשינו לחיים ושקט רועם כבש את המקום.
רציתי לאמר משהו ואז אמר לי המאסטר"שבי זקוף והשפילי מבט" חייכתי לרגע קט ועשיתי את המוטל עליי .הבחור שישב על הכורסא הבודדת קם ונעלם מהחדר .בעודי לוגמת מכוס היין המאסטר מבקש ממני לקום ולרדת על 4 וכך עשיתי .ואז התחיל הקטע
שהוא הכי אוהב לדבר אלי בצורה משפילה ובין לבין לצלוף בישבני ולשמוע אותי סופגת את עוצמת הכאב ,שלדעתו היא עדיין בינונית ביותר ודרך ארוכה לפניי הוא לא שכח לציין זאת מידי פעם.
אני זוחלת על הרצפה והוא מכוון אותי לשם או לשם עד שהחליט.... ואמר "תצמדי לפינה שפחה צייתנית שכמותך,ואז הוא בא ועמד צמוד אליי ואני רוצה כו"כ לכרוך את ידיי בגופו ,אני מתרוממת אט אט לכוון מכנסי הג'ינס שלו ונצמדת אליהם או יותר נכון נצמדת אליו אוחזת ברגליו דיי בחוזקה מצמידה את שפתיי למכנסיו ורוצה שלא יגמר לעולם.
הוא נתן לי אומנם כמה רגעים של חסד ואז התרחק מעליי ואמר לי להוריד ראש לרצפה ושאני לא יזוז בטעות כי הוא רואה הכול..הוא הוסיף שהוא רוצה להמשיך ללגום מכוס היין בשקט ושוב חזר ואמר לי "לא לזוז". אני שותקת וכנועה למאסטר הנפלא שלי
..שקט בחדר הס חוץ מלגימתו שלו את היין .
הוא חוזר לעבר הפינה שם אני חיכיתי באותה תנוחה מלפני דקה ואז אמר"תתפשטי כלבה תורידו הכול "ברור"?אני מורידה דיי באיטיות את הבגדים שעליי והוא ממשיך"תחזרי לאותו מצב ועוד משהו...
לפתע אני שומעת צליל של מתכות אלו היו האזיקים האהובים עליו ...הוא אמר לי שימי אותם על רגלייך שפחה ! אני שלא כו"כ משופשפת בעינייני אזיקים ביקשתי את עזרתו של המאסטר שיעזור לי לקשור את 2 רגליי באזיקים כך עשה..
תאמת היו רגעים של כאב בתחילה ,עכשו אני כבר לא על 4 ..אלא יושבת על ישבני עם 2 רגליים נעולות ממש "מעבר לפינה" .הרגשתי מגורה באותה תנוחה רגליים צמודות נעולות בלי יכולות תזוזה של ממש .אני את מבטי כמובן השפלתי .והוא החל בהצהרות כגון:
זהו זה מקומך הפינה נועדה לך ,שפחה כנועה וצייתנית שכמותך ...את זונה בנפשך ואת תמשיכי להיות כל מה שאדרוש כל עוד את בסביבתי.
אחרי כ מ ה דקות דרש שאסתובב עם הישבן לכוון
שלו וביקש שאספור עד 10 יחד איתו את מספר ההצלפות שהוא הולך "להעניק" לי וכול הצלפה שהוא יתן אני צריכה לספור בקול רם ובנוסף להגיד תודה אדון ,וכך אנו סופרים יחד עד 3 ואני מפסיקה לספור כי התחיל לכאוב לי..ובזמן שאני מתרכזת בכאבי שלי
הוא ממשיך אבל הפעם מההתחלה בגלל שהפסקתי קודם לכן...לא היה לי מנוס והוא החל להצליף בי ולספור מההתחלה.
החבר שהזכרתי בתחילה שהוא בעצם בעל הדירה נכנס לפתע והמאסטר שלי ממשיך הכול כאילו כלום
ואומר לחבר "את רואה אותה תביט בה טוב טוב שם היא אוהבת להיות דחוקה לפינה בלי יכולת ממשית של תזוזה ..היא כלבה טובה תביט בה תראה כמה היא ביצ'ית כמה היא זונה.זהו חברים קצת עייפה המשך יבוא בקרוב
'
לפני 19 שנים. 26 באוקטובר 2005 בשעה 22:51