זה פשוט המשפט שיכול לתאר אותי הכי טוב, את הניגודים שבי.
כ"כ שונה וכל כך דומה.
בחוץ אני בשליטה מלאה , ואיתך השלוה , ההפסקה מלשלוט ולהיות מודעת לכל דבר ודבר.
אם אחר יגיד או יעשה רק רבע ממה שאתה ,הוא יתקל באישה דעתנית , עצמאית שאוהבת שנותנים לה את הכבוד המגיע לה.
ואיתך? רק רוצה שתשפיל, שתכאיב ,רוצה להתמסר כל כולי אלייך.
רוצה להיות הזונה שלך ,כשאנחנו נפגשים והסשן מתחיל כולי צועקת דורשת להיות הזונה שלך , הכלבה שלך לענג ולשרת אותך .
שאני איתך הגברת נעלמת , נעלמים המחסומים והחומות, מאבדת קצת את עצמי ונותנת לך להשתלט על כולי.
בעיינים עצומות,קשורה ,סיטואציה כל כך חסרת שליטה , במצב אחר גם מאיימת ומפחידה, אבל איתך ברגעים האלו אני המוגנת שבבני האדם, אני כ"כ חשופה ומצד שני כ"כ עטופה, את כל בטחוני נותנת לך , ויודעת שאתה שם מסתכל ,מגן מכיר בדיוק את הכלבה שלך, שלא תיפגע, שלא תנצל יותר ממה שהסכמתי שתנצל.
באותם רגעים שהנשימות מתגברות,חסרת אונים ושליטה, ברגעים אלו ממש אני בכל פעם מחדש בוחרת אותך .
ברגעים שאני על 4 למולך,נשלטת על ידך ,אני משאירה את הגברת בחוץ
וכל רצוני הוא להיות הזונה שלך .
לפני 14 שנים. 19 ביוני 2010 בשעה 1:57
