לפעמיים,ברגעים טיפשיים כאלה
של הפגנת כוח או של אני לא יודעת מה
ברגעים שמתחשק לי לעשות דווקא
כמות השטויות שאני עושה
מדהימה גם אותי
כאילו אני שוכחת לרגע
שעוד דקה אני אגיד לו
הרי להסתיר ממנו משהו
זה בכלל לא אופציה
אני אעשה הכל
אבל לעולם לא יפגע באמון שלו בי .
והינה שוב אני עושה שטות
סתם, בלי סיבה נראת לעין
בלי איזה הסבר טוב
או תרוץ משכנע
סתם פשוט סתם
ואז רגע האמת מגיע
לספר לו ,ואז לשמוע את האכזבה
והאכזבה הזאת היא כמו סכין
שחותכת .
שוב להגיד אתה צודק אדוני
כאילו הוא חיכה לאישור שלי
ולדעת שכל מילה שלו אמת
והאכזבה שלו היא כבר גם האכזבה שלי
וברגעים האלה, אני רוצה שהוא יהיה פה
שיעניש אותי , אני מתחננת שתעניש אותי .
אני מצטערת על השטויות שאני עושה לפעמיים
אני מצטערת שגרמתי לך עכשיו להתעסק בי
ובאכזבה ממני ,במקום ללמוד.
סליחה שאין לי אפילו מה להגיד לך
למה עשיתי את זה , למה התנהגתי ככה.
סליחה שבמקום להוכיח לך כמה אתה חשוב עבורי
כמה אני שלך, אני עושה בדיוק הפוך.
וסליחה שאני לא מוצאת את המילים
לכמה אני מצטערת אפילו הסליחה כבר לא מספיקה.
הלוואי והייתי יכולה להסביר לך את הכאב בגופי עכשיו
שאני יודעת כמה מאוכזב אתה ממני .
הלוואי והיה לי מה להגיד, איך לפצות
איך לשפר את הרגשתך
אבל את הטעות שלי כבר עשיתי
מצפוני לא נקי כי סיפרתי לך
אבל יודעת שאתה ורק אתה
תחליט מה לעשות בנידון .
סליחה אדוני
לפני 14 שנים. 7 ביולי 2010 בשעה 14:44