בין הקצוות של השחור והלבן שלי

הוא הגיע ישר אליי
הניח את התיק המאובק והנשק שיותר גדול ממני על הרצפה ואמר:
"לא התקלחתי שבועיים אבל קודם כל את צריכה לקבל את מה שביקשת"
התיישב על הסלון וסימן לי עם הידיים לשבת עליו.
זה היה בדיוק כמו שדמיינתי את זה ואפילו לא אמרתי לו. בדיוק ככה.
עטפתי אותו עם הידיים והרגליים, שקעתי בתוכו, הסנפתי את ריח הזיעה שלו והזלתי כמה דמעות של התרגשות.
הוא כאן. הוא זכר. ואני בכלל שכחתי.
הוא זכר שביקשתי חיבוק באחת ההודעות הבודדות ששלחתי לו, ולפני הכל הביא לי אותו.
והרגע הזה היה משמעותי ושווה יותר מכל הזיונים השמיימיים שהגיעו אחרי.

"נראה לי שאני קצת רטובה"
אמרתי בעודנו שוכבים מחובקים, מופתעת שאני מרטיבה מסיטואציה שבה לא מכאיבים לי.
-"שנבדוק?"
קברתי את הראש בתוך החזה שלו מרוב מבוכה והנהנתי.
הוא מסיט את התחתון ועובר בעדינות עם שתי אצבעות שמחליקות להן, ופולט אנחת פליאה שמעידה שהוא מרוצה ממה שהוא מרגיש.
-"קצת רטובה?"
"אמרתי שנראה לי"
-"אני חושב שצריך לטפל בזה"
הוא מוריד את התחתונים שלי בעדינות, מפשק לי את הרגליים וחודר לתוכי עמוק, לאט, משתהה לזמן מה ויונק לי את הפטמות.
אני פולטת אנחות של עונג שמבקשות עוד.
החדירות נהיות יותר ויותר קצרות, חדות, קצובות, ובכל חדירה עוד חלק נמחק לי מהמוח והדבר היחיד שמתקיים זה העונג מהזין שלו.
לא עובר הרבה זמן והוא פולט את הזרע שלו על הבטן שלי ואני נהניתי להסתכל עליה מרוחה בזרע שלו בזמן שהלך להביא מגבונים. 
הוא שלף שני מגבונים, ניקה אותי בעדינות ואפילו זרק אותם לפח אחר כך. מה זה הנימוסים האלו? איפה היריקה-סטירה שמגיעה לי עכשיו או איזה "כלבה טובה"?
מעולם לא ניקו אותי. המקסימום שעשו זה לזרוק אליי חבילה של מגבונים שכבר התייבשו.
הרגע האגבי הזה הזה בעיניו של לנקות אותי, עשה לי משהו.

אנחנו שוב שוכבים צמודים, מחובקים, הוא מלטף את השיער שלי ואותי ואני שוקעת אל תוך קצב פעימות הלב שלו וחושבת על זה שאני מגלה שאיתו שאני אוהבת דברים שמעולם לא חשבתי שאני יאהב:
גבר אחר שהוא לא מעולם השליטה
זקן של אברכים
מגע עדין
נשיקות
חיבוקים
ליטופים
סבלנות
לישון ביחד
שאלות של "את בסדר?" 
"בוקר טוב, יפה" כשהוא מתעורר ו-"להכין לך קפה?" כשהוא יוצא מהמקלחת. מעולם לא הכינו לי קפה... מעולם לא ממש חשבו עליי וניקו אותי ודאגו לי.

בפעם הראשונה כל זה היה זר ומוזר לי

היום אני מבקשת עוד ולפעמים אף מעיזה לומר לו בקול עם מילים של ממש.