לאחר שנים רבות עד מאוד בהן חוויתי באופן מאוד מרוכז תמציתי ודיי ממצא את (כמעט) כל הדברים שאפשר לעשות בחיים הגיעה אליי דובי(ככה אני קורא לחברה שלי).
הדבר הכי טהור, תמים, אמיתי, רגיש, אכפתי, מתחשב, ואוהב(וגם יפייפה מבחינה חיצונית מאוד מאוד מאוד) - בקיצור הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים ושיכול ליקרות לכל אחד.
אין מילים שבהן אני יכול לתאר את התחושה שהיא נותנת לי הקרבה האוזן הקשבת ההרגש
הדבר הזה שניפתחתי אליו בזכותה היכולת להרגיש דברים לחשוב דרך רגש ולא כמו רובוט מתוכנת והכל בזכותה.
ההרגשה של הביחד והקירבה לאדם מסויים הדאגה והאיכפתיות כלפי מישהו.
היכולת להיפתח ולדבר על מה שאני מרגיש למרות הקושי לביטוי העצמי.
היא לימדה אותי לתת אמון לסמוך ולבטוח ובעצם לא להיות בשליטה ולהרגיש פגיע ולסמוך עליה ב-100%.
אני אוהב אותך נסיכה יפה שלי פשוט אוהב.
לפני 19 שנים. 29 באוקטובר 2005 בשעה 21:12