לפני שנתיים. 19 במרץ 2022 בשעה 19:54
את במיטה, מחכה שאני אגיע.
אמרתי לך ב 10.. ואת יודעת שמה שאני אומר זה ברזל.
עוד כמה דקות... ולא נפגשנו כל השבוע...
את שוכבת במיטה... כותנה לבנה.. דלת הכניסה לא נעולה...
הדקות עוברות ואת מתחילה להתנשם... בצורה מודעת... את מתרגשת? אבל את כבר מכירה אותי.
את נזכרת בסופ"ש הקודם... עוצמת עיניים... נושכת את השפה התחתונה... מה יקרה היום?..
את נהיית מודעת לכל רחש.. לכל תחושה בגוף שלך... כולך בציפייה...
את שומעת את הידית זזה.. דלת הכניסה נפתחת.. ונסגרת... ננעלת...
את מתנשמת...
צעדים... שקולים, לא ממהרים... מתקרב...
את מתנשמת.. מרפה את הגוף... עוד שנייה אני כאן...
הצעדים נפסקים.. את פותחת עיניים... אני עומד מעלייך ומחייך.
