לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מטבל

לפני 15 שנים. 12 בפברואר 2009 בשעה 22:34

בצבא השתמשו במשפט התמוה " לכל שבת יש מוצאי שבת",
האין זה ברור?
אז זהו, שלא.

מוצ'ש לרוב מביא איתו סוג של סיום, זהו, נגמרה השבת,
הוא מביא איתו גם הכנה נפשית לחזרה למירוץ היומיומי של שבוע חדש,

אני בוחר לראות את מוצ'ש כרגעים הקסומים האחרונים של הסופ'ש,
מנצל אותו לסיכום הסופ'ש,
מתענג בו על חוויות ויצירות הסופ'ש.

אבל לרוב לא מצפה לו. פשוט מקבל אותו כשבא .

היום אני מצפה למוצ'ש.

-----------------------------------------------------------------------------------------------------

ראיתי באיזה מקום המלצה לשים פירות יבשים שנשארו מט'ו-בשבט בתבשילי בשר,
אישה חמה זה נחשב תבשיל בשר?

----------------------------------------------------------------------------------------------------

כל אחד צריך שיהיה לו חבר טוב עם מקדחה.

-----------------------------------------------------------------------------------------------------

אז מה עם הצ'לו ?


T

לפני 15 שנים. 11 בפברואר 2009 בשעה 6:40

בחרתי. בחארטה?

לפני 15 שנים. 10 בפברואר 2009 בשעה 10:25

ואתם ?

לפני 15 שנים. 9 בפברואר 2009 בשעה 7:34

טו בשבט,
אולי אצא לשדות עם כיסים מלאים פירות יבשים ואנסה לפתות נערות "נורמליות " ?

T

לפני 15 שנים. 8 בפברואר 2009 בשעה 23:23

המתקן המדובר לא הגיע אלי בסופו של יום ( נו, לך תסמוך על מישהו ..).
אז מצאתי עצמי עם מתנדבת וללא מתקן.

בפרץ אנרגיה נכנסתי לסדנא - מזל שדאגתי להתחיל את הסופ'ש מוקדם- והתחלתי מוציא מהכוח אל הפועל.
יומיים וחצי של עבודה מאומצת וקיצורי דרך שבאו על חשבון גימורים, ושלוש חתיכות עץ הפכו לפסל אבסטרקטי לכאורה.

שעתיים וחצי נוספות, חתיכת עור וצבע אדום הפכו למסכה.

מקלחת זריזה, ויצאתי.

הגעתי למקום האירוע, העליתי את ה"קרשים", שלום קצר לנוכחים, חיבור העץ לפסל וכיסוי בסדינים .
המארחת הכינה שלט " לא לגעת " - בלי "נא" ובלי סיפורים .
המקום התמלא ממש במהירות, סקרנות שבאה מכמה שאלות שנותרו חסרות מענה, ואף אחד לא ניסה להציץ מתחת לסדינים.

רק סיימתי את ההרכבה ועלמת החן הגיעה, החליפה בגדים,חבישת המסיכה ונלקחה לסיבוב הכרות .
הצלחתי להחליף איתה מספר מילים ברוגע,
קצת מינגלינג עם הנוכחים,
שאלות רבות של " מתי כבר נראה מה יש שם ..

לקחתי את הזמן,
ראיתי את קוצר הרוח הנבנה,
ואז חשתי שהרגע מתאים,
הודעתי זאת גם לה,
וראיתי רעד קל של ציפיה החולף בגופה,
בלי צלצולי פעמונים, כך בפשטות, בפינה המיועדת, התחלנו .

מסביב התחילו הנוכחים להבחין ויצרו מעגל צופים מכובד ושקט,

הסרתי את הסדינים מהמתקן וראיתי בשעשוע את התמהון על פני הצופים.

כשחשתי שהיא מוכנה, החליף כיסוי עיניים את המסיכה, הולכתי אותה אל המתקן והושבתי אותה בתנוחה המתאימה.

חבל ועוד חבל, ידיים קשורות, רתמת אבטחה ומתחיל לבנות .

רק שיעור של בתיה עוזיעל היה מצליח לעלות על מלאכת היד שנעשתה שם ,
נהניתי לראות את התגובות שלה לכל רפרוף ומגע, לכל צליל, את הקשב המלא, את הפרומונים הנוזלים..
סוף סוף הנוכחים החלו להבין ואנקות התפעלות חדרו למרחב שיצרנו .

עוד כמה חוטים ואביזרים מחנות ההובי המקומית השלימו את התמונה.

ולגראנד פינאלה - פריטה רכה ומהירה על כל המיתרים והתפרקות של שחרור.

את ההבעה על פניה כשראתה לראשונה את המתקן בו היא היתה חלק לא אשכח במהרה,
יחד עם התחושות שהציפו את שנינו זה היה רגע מיוחד ויפה.

אני רוצה לנצל את הבמה הזו להודות למתנדבת- הזייה, ובמיוחד לאיש שלה- קפה.
לדיוה על הארוח , ולנוכחים על הסבלנות, האיפוק והכבוד .



האיור הוא פרי עטה של הזייה .

לפני 15 שנים. 8 בפברואר 2009 בשעה 21:05

יש מקומות וזמנים בהם אני מגיע לדרגות ריכוז גבוהות, על סף הטראנס,
כשאני במקומות האלו אין סיכוי לאף אחד להכנס,
מסמרים עקומים ניתן ליישר עלי ולא ארגיש.

במקומות אחרים, אני נכנס לריכוז מסוג אחר,
ריכוז כזה של חלוקת קשב, שם אני לא רק עבור עצמי,
כשאני שם, כל דבר חריג מפריע .

T




לפני 15 שנים. 4 בפברואר 2009 בשעה 11:11

כמובטח , היום מתחיל הסופ'ש.
נטלתי לעצמי יום חופש,
קמתי מוקדם מלא עזוז,
קצת סק"ס של בוקר ( נו, לא זה , השני..)
ויאללה , לשולחן העבודה.

מקווה שתוצאות יהיו בקרוב

T

לפני 15 שנים. 2 בפברואר 2009 בשעה 20:35


במסיבה בשישי אולי יחשף מתקן חדש ( טוב, שאול לעת עתה , אבל בהחלט שימושי ..).
יותר טוב מלהפוך כסא !?!

אבל החדשות הטובות באמת הן שהמתקן שהתרוצץ לי במוח כבר הרבה זמן מתחיל לקרום עור וגידים.

יש מתנדבות לניסוי ?

T

יש מתנדבות לניסוי
.


T[b][b][/color]

לפני 15 שנים. 2 בפברואר 2009 בשעה 16:28

מה שהיה:
אחד סופ'ש מטורף והזוי .

מסיבת מופע הקולנוע של רוקי,
ערב שציפיתי שיהיה שקט, סוף סוף ערב שאוכל קצת להנות משיחה עם אנשים , אולי מדרינק על הבר,
אבל לא- הערב התחיל בהיסוס , משום מה אנשים באו כמעט ציפו שיהיה שקט, וכשראו את חבריהם עטו חיוך, התחילו לפזז וחלקם הניכר הלך לסמן מקום לפעילות בחדרים .
גם אני, הגעתי , הנחתי את התיק, ניסיתי למשוך את תשומת ליבה של יעל הברמנית,
עומס הצובאים על הבר גרם לעיכוב קל ביותר שתוקן ע'י שרות מהיר ואדיב ע'י הברמנית השניה.
הצטיידתי בדרינק, התיישבתי על כסא בר ( לא לפני חיבוק מזל'ט לטוקסיק), לא עברו כמה שניות והחלה שרשרת השלומים ההכרחית.
נדדתי ברחבי המועדון בין חיבוק, ליטוף ונשיקה אקראיים- דבר שלא נמשך זמן רב מדי, הבקשות לקשירות החלו .
פון וידוא קצר הוציא אותי שוב לאולם המרכזי שהיה מלא מפה לפה, משם לפואיה שם הוקרן הסרט במלואו וכמה זוגות צפו בהנאה, חלקם אף המחיזו את הקטעים החביבים עליהם.

הן הגיעו, לבושות בשחור המתבקש, הביעו תמיהה על כמות האנשים המועטה בפואיה,
פליאה שהתחלפה בעונג כשנכנסו לחלל המרכזי העמוס.
לא הותרתי בידן זמן רב מדי שם, כמה שלומיםחיבוקיםנישוקיםספנקים, ונדדנו לחדרים , החבלים המתינו להן .

יוצאים מהחדרים ורואים שאנשים מתחילים להתקפל, שוקלים ללכת למסיבה השניה, מבט חטוף בשעון , 5 לפנות בוקר, עבודה מחר.

שישי - בוקר של עבודה כיפית- מנוחה קלילה של אחה'צ ויאללה, אורזים תיק ונוסעים צפונה,
שינה חטופה , קימה הזויה בבוקר, פעילות , ויאללה , לתחנה הבאה.

שבת- לאחר בוקר ממלא ביותר שהותיר חיוך מרוח הגעה להם שההיא חוגגת יומולדת,
בין המתכנסים חברים ותיקים, חברים קרובים, עונג.
בשורה משמחת לב ומחממת העצימה את השמחה ששרתה שם .

נסיעה הביתה עם הטרמפיסטית החמודה שאיכשהו התברגה לגור בעירי ( טוב, סוג של עיר סוטים ).

עוד משימה משפחתית קטנה - וחלף עבר לו הסופ'ש.

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

יום ראשון הוא היום הכי עמוס אצלי , שוב מגלה שלא תכננתי ביומן זמן להשתין..

הרדמות מוקדמת בלי סוכריות מובטחות, קימה הזויה באמצע הלילה , מענה לטלפונים בשעות לא מקובלות ( טוב, התנצלתי, באמת .. ), שינה חטופה ומריחה קלה של בוקר- ויאללה, לעוד יום .

והנה אני פה, שיחה מאוד נעימה ( הבטחה לסוכריות ? ) פתיחת יומן והנה מתמלא לו גם הסופ'ש הקרוב ( סופ'ש מתחיל ברביעי ??)

אין דבר שאני חובב יותר ממסכות !
שמעתן/ם ?
מ ס כ ו ת !
( נכון, את שלי אני מכין לבד,מעור.)
( טוב, אולי גם גלימות ...)

גאונות לשמה - מסיבת מסכות , כל אחד יכול לבוא ולהיות מי שבא לו מאחורי המסכה,
זכרונות של ערבים מהעבר עולים ומחייכים אותי .

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

לקינוח ( עד כה) - שישי,
הציפיה לעוד אחד מהערבים היותר אינטימיים ,
אחד מהערבים שמחזירים עטרה לישנה, מקום בו חברים ותיקים וחדשים מוצאים עצמם בנוח להכיר,
לשחק, לשתות , להנות וכל זה באוירה קסומה ונעימה , ללא רעש מיותר, בלי מציצנים, נטו אנשים שבאים להעביר ערב יחד.
טהור.


T


נ.ב.
שבת בינתיים פנויה לי ..

T

לפני 15 שנים. 27 בינואר 2009 בשעה 16:31

בחצר של הבניין שלי יש עשביה רצינית,
עם הגשמים הראשונים מתחילים להנץ מני חמציצים סרפדים ושאר עשבים שוטים,
וככל שהחורף ( עלק חורף ..) מתקדם - כך גם העשביה גובהת,
(בקיץ הכל הופך לשדה קוצים מאובק ולא מעניין).

כל יום בטיול עם החיות אני מנסה לקבע שבילים שונים בסבך הגובה,
לעיתים אפילו מייצר "קרחות" ע'י בעיטות עם עקב המגף ועישוב נקודתי קטן.

מדי פעם אני מוצא צמח מעניין שנראה יפה ( לרוב זה הופך לאיזה משהו מסריח במיוחד ),
שמתי לי למטרה לנכש את הצמחים ה"יפים" הללו מחצרי,
לא מתרגש מחזותם - פשוט יוצר סוג של "הבנה" שאותו צמח הולך להעקר מהשורש ללא חרטות וללא הותר זכר הימנו.

לפני כמה ימים מצאתי איזה פרח קטן וצעיר,
חשבתי לעקור אותו או פשוט להנות ממנו מעט כל עוד לא הפך למצחין ,
כל יום בדקת אותו קצת, הרחתי, ולהפתעתי אמש הוא התגלה כפרח נעים במיוחד,
את הפרח הזה אני רוצה לטפח.

הפרח לא תחת עיני בכל עת - ואני לא יוצא לחצר כל הזמן ( נו- עבודה - יו נואו),
אולי אבנה איזה מתחם קטן עבורו ( שהחיות לא יוכלו לרמוס אותו בטעות ).
ואולי באיזה שלב אנסה להביאו לביתי ולגדלו .


T