בסוף הכול יסתדר

וזה לא אני אמרתי

אמרו לפני

שוב

איזה כיף להתחיל את הסופש ככה

ממש תענוג

כיף כיופק

לפחות סיימתי את התואר השבוע

והחוסר חשק מלעשות ולרצות 

מרגיש לי גדל מיום ליום.

אני עייפה, מודכאת ומרגישה שאין לי כוח 

וכשאני מסבירה את זה אז אני לא הלא בסדר.

התעייפתי כבר מעצמי 

וכמה הוא צדק.

הוא כזה תינוקי ולא מכיר כלום

והוא השאיר אותי מלאה בפנטזיות

שחושבת מה שיקרה מעבר.

אני כל כך רטובה ומתה לזין 

ברגע זה אבל זה יקח קצת זמן. 

בנתיים נעים לי החיבוקים והנשיקות שלו

מתישה אותי נפשית,

אני לא נחה

נקרעת בין עבודה ללימודים

ובגלל המזג האוויר באסטמה

שלי שוב התפרצה וזה מעייף.

אני רעבה, עייפה ורוצה רגע לעצור ולנוח 

וזה כל כך קשה שאי אפשר לעשות את זה.

מה מושך בתחתוני נשים משומשים? לא הבנתי

אפשר לזכות בו? ואז העצב את החדר לכזה שיגרום לי לנשום

התפרץ לי האוטופיק ( מחלת עור )

והאיברים המוצנעים כל כל מגרדים שזה עצוב

אני בוכה מתגרדת ופצעתי לעצמי את העור

אני רעבה

זה לא דיכאון

אבל זו תשישות מהמצב

אני רק רוצה לסיים ולהרגיש

חופשיה

אולי בכי זו מצב של בחירה

אבל לא תמיד אתה רוצה

שזו תהיה הבחירה שלך.

נכנסתי למיטה רעבה

קשה לי.

אני אפילו לא מצליחה לרצות להתרטב.

הנפש בוגדת בי ואיתי הגוף