מרוב עומס של דברים.
אני מרגישה שאני ממש קורסת
מרוב עומס של דברים.
אני מרגישה שאני ממש קורסת
לא רוצה
אל תגעו בי ואל תציעו לי הצעות כאלה
תןדה
חשבתי הרבה על למה אני מצוברחת כל כך הרבה.
והבנתי שאני פשוט עם חרדות כלכליות וכל העניין הכלכלי
גורם לי לתסכולים עמוקים. נולדתי למשפחה במצב כלכלי
ממעמד הביניים ואף פעם לא היה חסר לי כלום אבל לצערי
אמא שלי אדם קמצן גם על עצמה ואני כל הזמן בפחדים
שיחסר לי. ומצד שני אני כן עובדת ועושה בשבילי אבל
היוקר פה וקשה להיות פה עם רגישויות למזון וכל
דבר אני חייבת לחשוב עליו פעמים בין אם זה תחליף
לגבינה או לחם שיקר פי שתיים מהרגיל.
והאמת שנמאס לי לעבוד. אני עובדת בעבודה שאני אוהבת
בחיי וממקבלת בעבודה נוספת אבל זה מתיש ויחד הם
הכאבים שאני חווה בגלל המעי הרגיז, המחסור בשינה
תו חרדות שתוקפות איתי אני חושבת איזה חיים אלה?
לקום ולעשות וי על עבודה?
לפעמים אני חושבת על התקופה שטיילתי במזרח לפני חמש שנים והיה לי שקט, בלי מחשבות מה יקרה מחר או אם יספיק לי הכסף. העיקר לצבור עוד חוויה לאוסף.
לא בא לי להיות בת 27 יותר
בא לי לחזור להיות ילדה קטנה ושאבא ידאג לי
ושהדבר היחיד שילחיץ אותי זה הבגרויות ולא סמינריונים מטומטמים.
ואף אחד לא אוהב אותי
חם
סיום של הווסת
הולכים מכות
ואני עדין נלחמת לסיים את הסמינריון שלי.
זה מרגיש שזה תקופה שכל הדברים המבאסים
קורים יחד בצמוד ובסיום של תשעה באב הכל
ישתפר ויעלם.
מעניין אם זה יקרה ובנינו מי מכם
מבין בסמינריונים ויכול לעזור לי בשאלה
כחת או שתיים שיש לי?
שאתה מרגיש שמבאס לקום מהמיטה,
שלא בא לך לעשות כלום והדמעות יורדות.
כשיש לי ימים כאלה אני רק עושה.
עושה הכול כדי לא לחשוב ולא לתת
למחשבות השליליות להתגנב לראש.
אני חסרת מצב רוח ומהצד השני
אני רק מנקה, מסדרת, עושה.
בא לי גלידה אבל חם אז אני נשארת במזגן.
הידעתם שאפשר להזמין מהוולט אביזרי מין?
אולי כן אפשר להזמין מהם אושר?
העיקר אפשר הכול שם
אבל זה גדול מדי עליהם.
אני ממש רעבה
אם המחשבה לא תשנה
למה אני מתבאסת?