שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

ImWritingBadStuff

לפני שנתיים. 15 במרץ 2022 בשעה 21:25

״אני בחוץ״
קדימה, עידו. תרגע.
עשית את זה כבר המון פעמים, אין לך ממה להילחץ. עדי רוצה אותך. הערב הזה ייגמר רק בטוב בשבילך.
בזמן שאני מחכה לעדי אני עובר פעם אחרונה על מה שלבשתי היום, חולצה אדומה מכופתרת, ג׳ינס שחור ארוך ונעליים שחורות חלקות.
קלאסי, רגוע. בדיוק כמו שאני אוהב.

והנה היא יורדת, וואו איך שהיא יפה.
כאילו תואמת אותי, היא לובשת את השמלה האדומה הכי יפה שראיתי בחיים, אורך קצר אך מחשוף עמוק.
לרגליה עקבים שחורים, שיערה מתולתל אך עם מראה חלק, שיושב עליה בול.

רק מהמראה שלה (והמחשוף הלא קטן) מתחיל לעמוד לי, אני יכול להרגיש את הידיים שלה על הזין שלי, מלטפות.

כמו ג׳נטלמן אמיתי, אני קם ופותח לה את הדלת.
״כאילו תיאמנו את זה מראש״ אני צוחק ועדי צוחקת בחזרה.

אחחחח איזה ריח יש לה. ריח הורדים הכי נעים שהרחתי. הריח שלה גורם לי לדמיין את עצמי רוקד בשדה ורדים ענק, ללא דאגות בחיים.

היא פשוט מושלמת.

״אני יודעת כמה אתה אוהב אדום, אז החלטתי לפנק אותך קצת״.

״או, תודה רבה לך״ אני אומר וקורץ.

״לא, תודה לך!״ היא צוחקת בזמן שנכנסת לאוטו.

בזמן שאני חוזר למושב שלי אני שוקל את המהלך הבא, האם לקחת אותה למסעדה כמו שחשבתי, או לקצר את העניינים כבר מעכשיו.

החלטתי.

אני נכנס לאוטו, קורץ לעדי ומפעיל את המנוע.

היא יודעת שאני יודע מה אני עושה, לכן היא לא שואלת לאיפה אני נוסע או מה נעשה. היא יודעת שזה יהיה טוב לא משנה מה אחליט.

לכן כשאני מגיע לחניון נטוש היא מצחקקת בזלזול ואומרת ״אתה לא מצליח לחכות אה?״ ואני כמובן אומר ״עם גוף כמו שלך, איך אפשר?״

ואני נשען לנשיקה. כמובן שהיא נענת לי והשפתיים שלנו נפגשות.

אם יש דבר אחד שאפשר לומר עליי, זה שאני נשקן טוב. ולכן אני לא מופתע כשעדי קופצת עליי כדי להתקרב יותר ויותר.

היא נכנסה לתשוקה לחלוטין, כל הגוף שלה זז והיא יושבת בדיוק במקום המתאים, למרות כל החוסר מקום באוטו אנחנו מסתדרים לא רע בכלל.

אני שולח יד לעבר הפנים שלה, ומהר מאוד נודד למקומות אחרים.

הצוואר שלה כאילו מזמין את היד שלי להתעטף סביבו, ואני לוחץ חלש. חונק אותה רק מספיק בשביל לחרמן אותה יותר ולא מספיק חזק בשביל להכאיב. קצת כאב זה תמיד כיף, אבל לא עכשיו.

והיד יורדת, פוגשת בחזה חסר החזייה שלה, והפטמות מזמן כבר בולטות. קשיחות כמעט כמו הזין שלי כשאני נוגע בהן, מלטף אותן, צובט אותן ועושה כל מה שאני יכול להן.

״תזיין אותי אדוני״ היא לוחשת לי באוזן.

ואני לוחש בחזרה ״לאט לאט, אין מה לרוץ״.

אני מת לזיין אותה, שלא תבינו אותי לא נכון. הזין שלי לא היה מפוצץ ככה אף פעם, אבל אני יודע שאני צריך לחרמן אותה עד הסוף כדי שתהיה הכי רעבה שיש.

היד שלי מזמן כבר בדרכה שוב למטה, ובשניה נכנסת בין הרגלים שלה, לתוך השמלה.

להפתעתי תחתונים לא קיימים, אך רטיבות יש בשפע.

בשניה שנגעתי בקצה האצבע בדגדגן שלה כאילו עבר בה שוק בכל הגוף, שוק שרק גרם לה להיות יותר רטובה. שוק שגרם לה להוציא אנחת הנאה ישירות לתוך האוזן שלי, גורמת לי להרגיש שוק משלי.

אני מלטף את הדגדגן, נוגע אך לא נוגע, נושק לה בצוואר ומלקק.

שני הדברים גורמים לה לאבד את זה, עדי גונחת בקול, כבר לא מנסה להסתיר את הרעש שהיא עושה (לא שאני מתלונן, כמובן).

״אני לא יכולה יותר, תזיין אותי כבר!״ היא צועקת, ואז שוב צועקת. כבר כמעט ועצבנית, הקול שלה רועד ואפשר לשמוע את דפיקות הלב מקילומטרים.

ולעזאזל אני מת לזיין אותה גם.

אני מוציא את היד מהשמלה שלה, וכמבינה את הרמז היא ישר ושולחת את ידיה לחגורה שלי ומתחילה לפתוח אותה, בזמן שהיא עסוקה עם החגורה אני מוציא מתא הכפפות קונדום עם עטיפה אדומה. הצבע הזה רודף אותי.

אני קורע את העטיפה, מוציא את הקונדום ומביא אותו לעדי. היא כבר מומחית עם הזין שלי ביד שלה, מלבישה את הקונדום במהירות על הזין שלי ונכנסת בלי להסביר אפילו שניה.

וואו, הכוס שלה מרגיש טוב!

גם מבעד לקונדום הזין של מרגיש את החמימות, את המנהרה שהוא נכנס לתוכה, ותכף ייצא ויכנס שוב.

אני מחזיק אותה בתחת ומתחיל להקפיץ, כמו רוכבת על סוסים היא רוכבת על הזין שלי, נשענת על ההגה כאילו לא שומעת את בצפצופים שיוצאים כל פעם שהיא נשענת אחורה.

די מהר אני מחזיק אותה בידיים ויוצא מהאוטו, מוציא אותה איתי.

סוגר את הדלת ודוחף את עדי על הדלת של האוטו, מנשק וחודר בחזרה לבפנים. מזיין אותה בעמידה כששנינו בחוץ, יכולים להיתפס בכל שנייה. אבל זה לא מעניין אף אחד מאיתנו. אנחנו כל כך מרוכזים בסקס כאילו זה הדבר היחיד שקיים, ושנינו האנשים האחרונים בכדור הארץ.

אני פותח את הדלת האחורית ודוחף אותה על המושב, היא יודעת מה אני רוצה ומתיישבת על 6, מכוונת את התחת שלה אליי. ואני מזיין אותה מאחור, מחזיק בגג של האוטו רק כדי לזיין אותה הכי חזק והכי מהר אני מסוגל.

אם הייתם מתאמצים מספיק הייתם יכולים לשמוע את הגניחות שלנו ממרחק של קילומטרים.

אני מחזיק רוצה במותניים ומוציא מהרכב, מסובב אותה אליי ומחזיק בתחת. אני מקפיץ אותה ומושיב אותה על הידיים שלי, רגליים מסביב למותניים שלי ואני חודר, מוציא ומכניס אותה כשולט על כל הגוף.

היא יושבת לי על הידיים וגונחת לי באוזן, ואני מזיין אותה בעמידה בחוזקה.

״אני עומדת לגמור״ היא גונחת לי באוזן.

״גם אני״ אני גונח בחזרה.

אני רק מגביר את הקצב, ועדי גונחת יותר חזק. אני מרגיש שהזין שלי מתמלא כאילו הוא סכר שרק מחכה להתפוצץ. ״מוכנה??״

״כן!״ היא גונחת.

״בספירה שלי״ אני מסתכל לה בעיניין.

״שלוש״.

״שתיים״.

״אחד״.

שנינו בגניחות גומרים, אני בתוך הקונדום והיא על הקונדום, מתנשפים ממשיכים להוציא עוד ועוד נוזלים, מתנשקים תוך כדי גניחות.

עייפים אך מרוצים, אני מוריד אותה לרצפה. היא מסדרת את השמלה בזמן שאני מוריד את הקונדום ומסדר את המכנס.

אני לוקח וזורק אותו בפח, וכשאני חוזר אני רואה שעדי כבר ישובה ומוכנה לנסוע.

אני נכנס לאוטו, ״אליי?״ אני שואל.

״אלייך״ היא עונה עם החיוך הכי יפה שראיתי בחיים שלי.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י