שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרבה בדמיון, מעט בחיים

זה מה שנשאר: סצנות
לפני שנתיים. 18 במרץ 2022 בשעה 8:34

את במרכז המיטה, כורעת על ארבע. אני לצדך, מלטף את גבך, גולש בידיי לאחורייך, לשדייך, מאזין לנשיקות החטופות כשאני נוגע באזורים המגרים.

אני לוקח את הזמן, כל כך אוהב את המראה שלך במצב הזה, מהנה כל כך להחזיק בידיי את השדיים שלך, לתפוס בישבנך, ללטף את לחייך.

לאט לאט התנועות שלי מתרכזות בישבן שלך, וגולשות לירכיים הפנימיות, כמעט נוגעות כבר… אני שומע את נשימותייך, ומבין שאת כבר מגורה לגמרי, ומקבל אישור סופי כשאת מרחיקה את ברכייך זו מזו.

אני גולש בידי את בין רגלייך, מרגיש מיד את רטיבותך, ואנחתך מפלחת את החדר. אני מעביר אצבע באיטיות, היא מחליקה מעט פנימה, עד שמגיע לקצה שפתייך, ונוגעת בדגדגן. את נרעדת.

אני חוזר שוב על הליטוף הארוך הזה, ידי השניה מלטפת את שיערך, ואני נהנה להתבונן בגופך מן הצד. לאט לאט אצבעי מתבייתת על הנקודה הזו, ואני מתחיל להגביר את הקצב והלחץ.

את נאנחת, ואגנך נע מעט בקצב תנועותיי. האגודל שלי מחליקה אל תוכך, ואת גונחת ׳כן!׳, ואז אני מחדיר שתי אצבעות לתוכך, ראשית מנסה להגיע עמוק ככל שאני יכול. את מגיבה מיד, ואני משחק בתוכך, מניע מעט את אצבעותיי פנימה והחוצה, מניע אותן גם בתוכך.

לאט לאט תנןעות ידי הופכות ארוכות יותר, חזקות יותר, עד שהרעש נשמע כמעט כמו כשגופי חובט בך בזמן מעשה האהבים. האנחות שלך מרמזות שאת כבר מתקרבת לשיא, ולכן אני מזיין אותך באצבעותיי, וידי השניה מתהדקת סביב השד שלך, תופסת בו חזק, עד שאת מתכווצת, וברגע של שקט הגוף שלך נדרך, נרעד, ואז משתחרר כשאני מרגיש אותך נוזלת על ידי, ומקשיב לך גונחת את השיא הארוך הזה.

אני לא עוצר עד שאת מרחיקה את האגן שלך מידי, מתנשפת. אני חוזר ללטף את גבך, את גופך, נותן לך להרגע. את מתחילה להניע שוב את הישבן שלך, ואני מבין שאת רק התחלת, אך גם אני רוצה.

אני מתרומם על ברכיי, ומזדחל לכיוון ראשך, ומתמקם מולו. את מרימה את פנייך, ואני, קשה וזקור ממש מול שפתייך. את לא מהססת, מקיפה אותו מיד בפיך, ומכניסה אותו לכל עומקך. אני לא מצליח להחליט אם אני מתגרה יותר מהתחושה או מהמראה שלך תחתיי, כשאני ממלא כך את פיך.

ראשך מתחיל לנוע, ואני צופה בך מתחילה להכניס ולהוציא אותי מפיך, בזמן שידך משחקת בי, ובשלב מסויים כרוכה גם היא סביבי, מצטרפת למעגל.

דקות מעטות עוברות עד שאני מרגיש שהתמונה שלך והמעשים שלך מקרבים אותי לשיא. אז אני אוחז בשערך, מוציא אותו מפיך, מתכופף אלייך לנשיקה מלאת תשוקה, ואומר לך ׳לא כל כך מהר…׳.

את מחייכת בזמן שאני מתרומם וממקם את עצמי מאחורייך. את כבר מבינה מה מצפה לך, ואגנך נע בחוסר סבלנות. אבל אני לוקח את הזמן, נהנה מהמראה שלך מאחור, גוהר מעלייך ונצמד אלייך. את מרגישה אותי קשה על ישבנך, ואת נשיכותיי על כתפך, ואת ידי תופסת שוב את השד הנפלא שלך.

את נהנית, ואני בטוח שאת מחייכת, את דוחפת את הישבן שלך אלי, ואני מבין שהגיעה העת. אני מזדקף מאחורייך, על ברכיי, מכוון אותי בידי, וחודר אלייך. מלוא אורכי.

את פולטת אנחה, ושוב מבקשת ׳כן,ככה!׳, ואני אוחז בכתפייך, ומתחיל לנוע בתוכך בתנועות חזקות ועמוקות. שנינו נאנחים בכל תנועה, כי שנינו מגורים ומתענגים, ואני מגביר קצב לאט, קולות גופינו מתערבבים בקולות גניחותינו.

אני מרגיש שזה מתקרב, ואני מספר לך, ואת מספרת שגם את קרובה. אני כבר ממש קרוב, ובלי משים ידי גולשת מכתפך אל צווארך, גרונך, לוחצת עליה מעט, בזמן שאני חודר אלייך שוב ושוב.

ידי על צווארך כאילו משחררת משהו, ואני מרגיש אותך דוחפת את האגן אלי, משתתקת ומפסיקה לנוע, בזמן שאני ממשיך בתנועותיי, ומגיע לשיא שלי.

אני זועק את העונג והתאווה שלי לחלל החדר, וכעבור שניות את מצטרפת אלי, בשיא שלא זכרתי כמותו ממך. או ממני.

כעבור שניות ארוכוצ אני קורס על גבי לצדך, ואת נשכבת עם ראשך עלי. שנינו מתנשפים. שנינו מחייכים.

׳מה. זה. היה.׳
שנינו פורצים בצחוק יחד.

לוליטה הכלבה​(מתחלפת) - ואו איש.
לפני שנתיים
Korben Dallas - תודה אשה :)
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י